בישראל, חיים 41,477 מבקשי מקלט מאפריקה, 96,722 מהגרי עבודה ו-3600 ילדים השייכים לקהילה הזרה. ילדים אלו מתמודדים עם מצבי חיים מורכבים, החושפים אותם לגורמי דחק כרוניים שמשפיעים באופן שלילי על גיבוש זהותם, ערכם העצמי והסתגלותם הרגשית והחברתית. מטרת המחקר הינה לבחון את תפיסות הזהות, השייכות והביטחון של ילדי הקהילה הזרה, באמצעות סדנא יצירתית בנושא "הבית".
המחקר הינו איכותני ופנומנולוגי, ובו השתתפו 10 ילדים המשתייכים לקהילה הזרה בישראל. המחקר התקיים בשבט הצופים, ונערכו שלושה מפגשים בהם הילדים יצרו בתים באמצעות כלים יצירתיים. 38 היצירות נותחו בשלושה שלבים: הגישה הפנומנולוגית המבוססת על הסבר הילדים את יצירותיהם, ניתוח השלכתי וניתוח תצפיתי של התהליך הקבוצתי. מסקנות המחקר מראות כי קיים מתח בתחושות השייכות; בתחושות חוסר הביטחון; ובניצני התקווה לעתיד. הממצאים מרמזים כי הילדים מרגישים שייכות לתנועת הצופים, אך חווים חוסר יציבות ושייכות לחברה הישראלית. בנוסף, נמצאה שונות במשמעות שהילדים מקנים למסגרות לא פורמאליות, לעומת מוסדות פורמאליים והסביבה המשפחתית. יידונו ההמלצות היישומיות להפעלת סדנאות בנושא הבית לאוכלוסיות שונות.
