הורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית במגזר הערבי בישראל- פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים

ד"ר איילת גור 1,2 לינה בדראן 3
1Harvard Law School Project on Disability, Harvard University, Cambridge, MA
2בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן
3בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

רקע: על פי סעיף 23 באמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אותה אשררה מדינת ישראל ב-2012, לאנשים עם מוגבלויות יש זכות להינשא ולהקים משפחה ועל המדינה לספק להם שירותים נגישים ומותאמים למימוש זכויות אלה. מחקר זה התמקד במשפחות בהן אחד ההורים הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית בחברה הערבית-מוסלמית בישראל. כחברה מסורתית, קולקטיבית ופטריארכלית, המשפחה מהווה גרעין מרכזי; מוסד שצריך לשמור על המשכיותו ולכידותו. החלוקה המגדרית מאופיינת במעמד גבוה יותר לגברים, לעומת הנשים ומוסד הנישואין נתפס כערך עליון. בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, קיים מחסור במחקרים על נישואי אנשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית.

מטרה ושיטה: מטרת המחקר הייתה ללמוד על משפחות מוסלמיות בהן אחד ההורים הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית` מנקודת מבטם של 19 עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים בכפרים וערים ערביות בישראל.

ממצאים: נישואים והורות של גברים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית הינה תופעה שכיחה בחברה הערבית בישראל. בנישואי שידוכין, מיעוטם נישאים לנשים עם אינטליגנציה גבולית או מוגבלות קלה ורובם נישאים לנשים ללא מוגבלות. הממצאים העלו מניעים של משפחות הגברים לחיתון הבנים עם נשים ללא מוגבלות, כמו גם מניעי הנשים. אופיינו רמות שונות של מעורבות האבות עם המוגבלות בחיי המשפחה וסוגיות משמעותיות בחיי הנשים ללא המוגבלות והילדים.

מסקנות: שידוכי גברים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית הינה תופעה מוכרת בחברה הערבית בישראל, הנשענת על ערכים מרכזיים בתרבות. הממצאים אודות משפחות המורכבות מאב בעל מוגבלות ואם ללא מוגבלות מעלים שאלות וסוגיות מורכבות ביחס לנושא הבחירה, הן מצד הגברים והן מצד הנשים. על מנת לספק למשפחות אלה את התמיכות בתחום המשפחתי, יש להתייחס לנושא הבחירה ולקדם את המעורבות המשפחתית של האבות עם המוגבלות.









Powered by Eventact EMS