בשנת 2014 המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה נקלע למשבר כלכלי קשה, שהפרשנות לסיבותיו נדונה בהרחבה בתקשורת. במסגרת המשבר נחתם הסכם הבראה שכלל תכנית קיצוצים נרחבת במוסד וכפיפות לביקורת צמודה של משרד האוצר.
בחמש השנים האחרונות הייתה אי יציבות בהנהלת הדסה, שהתחלפה ארבע פעמים, יחד עם שכבת ניהול שלמה של ראשי אגפים אדמיניסטרטיביים. למצב זה השלכות על תפקידי כמנהלת כלפי ההנהלה (מעלה), כלפי העובדים הסוציאליים (מטה) וכלפי עמיתי ממקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה ודיאטה ואודיולוגיה - לצדדים).
בהרצאה אציג מניסיוני כמנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית, תפקיד אותו התחלתי למלא עם תחילת המשבר.
- חילופי ההנהלות מחייבים למידה של דרכי ניהול חדשות.
- השינויים במערכת מחדדים סוגיות לגבי מקומה של עבודה סוציאלית כשירות משני בבית החולים ומה הקשר בינה לבין יתר מקצועות הבריאות.
- חילופי ההנהלה מחייבים מציאת דרכים לתיווך מדיניות ההנהלה כלפי הכפיפים (לדוגמה: גיבוי לעובדים מול ייצוג ההנהלה).
- ניהול במשבר מעלה סוגיות מבחינת ניהול צוות גדול של עובדים סוציאליים (לדוגמה: שמירה על תחושת ביטחון בתנאים של אי ודאות).
- המשבר מחדד סוגיות ערכיות מתחום העבודה הסוציאלית למול המציאות החדשה במערכת.
- המשבר הכלכלי נוגע בשאלות ערכיות שהעובדים הסוציאליים, ככל עובדי ביה"ח, מתמודדים איתן. פונקציה ניהולית נוספת היא להכיל את השיח בשאלות אלה תוך שמירה על סולידאריות.
לסיום: בנוסף לסוגיות ניהוליות וכלכליות, המשבר בהדסה מעלה שאלות ערכיות שגם על העבודה הסוציאלית להתמודד עמן. לעבודה הסוציאלית עמדה ערכית שחשוב לייצגה בתהליך כזה.
