רקע:
אירוע טראומה מתרחש בפתאומיות, מאיים על החיים, ומתאפיין באבדן שליטה. חדר הטראומה מנוהל על ידי הצוות הרפואי והסיעודי הנלחם על הצלת חיים. בעבר, העובד הסוציאלי נקרא להתערבות על פי שיקול דעת הצוות, כשהמוקד היה תיווך. העבודה הנוכחית נולדה מתוך ההכרה כי העבודה הסוציאלית מציעה טיפול בתוך חדר הטראומה כחלק מהצוות המטפל. טיפול המתייחס למשבר הכרוך בפציעה, ומאפשר ראיית המטופל כאדם שלם.
מטרות ושיטה:
שילוב העובד הסוציאלי כחלק מצוות חדר הטראומה והעלאת מודעות הצוות לתרומתו. זאת על ידי הגעה יזומה של עובד סוציאלי לכל מטופל בשעות היום, שילוב ברשת הקריאה הטלפונית לטראומה, חידוד והוספת קריטריונים לקריאה לעובד הסוציאלי והטמעת התהליך בהרצאות ובשיחות לצוותים במיון ובשירות הסוציאלי.
תוצאות:
בשנת 2016 חלה עליה של פי 3 מקרים בהם העובד הסוציאלי היה מעורב בצוות חדר הטראומה, בנוסף חלה עליה של פי 2.5 במספר הקריאות לעובד סוציאלי בכוננות לעומת 2015. שילוב העובד הסוציאלי מנכיח את המטופל ומשפחתו בחדר הטראומה ומאפשר מתן בחירה למשפחות למידת השותפות שלהם בזמן הטיפול. ניתן כבר בשלב זה לראות כי הצוות מאפשר נוכחות של משפחה גם בהיעדר העובד הסוציאלי. הכנסת מרכיבים פסיכוסוציאליים לחדר הטראומה שיפרו את חווית המטופל, המטפל ואת תחושת הביטחון והשליטה.
דיון ומסקנות:
עבודה זו מביאה לשינוי תפיסת הצוות את תפקיד העובד הסוציאלי ואת מקום המשפחה בחדר הטראומה ובכך חדשנותה. שילוב העובד הסוציאלי כחלק מצוות הטראומה מקדם את צרכי המטופל משפחתו ותורם לשיפור חוויית הטיפול. שותפות המשפחה המתאפשרת בזכות הימצאותו של העובד הסוציאלי, חיונית להפחתת חרדה, דכאון ותסמונת פוסט טראומטית. בעבודה עתידית, יש לבחון הטמעת תהליכים דומים גם במחלקות האשפוז ובחינתם מחקרית.
