מחקר זה נערך במסגרת קבוצת מחקר בינלאומית, העוסקת במחקרים על תפיסות סיכון ומוגנות בקבוצות אוכלוסייה שונות. במחקר נבדקו תפיסות של הורים ממוצא אתיופי בהתייחס למצבי מוגנות וסיכון של ילדים בגיל הרך. בשנים האחרונות עלתה בעולם ובישראל המודעות לילדים הנתונים בסיכון, הזנחה והתעללות. נראה, כי קיימים מעט מאוד מחקרים בנושא זה בקרב יוצאי אתיופיה. הבסיס התיאורטי למחקר כלל: הגדרות של מצבי סיכון, הזנחה והתעללות, גישה אקולוגית, תיאוריות בנושא הגירה, הגישה של הצטלבות מיקומים והגישה מודעת ההקשר.
מטרות המחקר: לתרום לגוף הידע הקיים בנוגע לסיכון ומוגנות בקרב ילדים ולהרחיב את הידע התרבותי והבנת ההקשר החברתי בעבודה עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה במטרה לקדם פרקטיקה ומדיניות מודעי הקשר.
המחקר התבצע על פי סוגת המחקר האיכותני, והתבסס על ראיונות חצי מובנים, בקרב אבות ואימהות ממוצא אתיופי. הראיונות שוקלטו ותומללו. הנתונים עובדו לתמות ולקטיגוריות.
ממצאי המחקר העלו שלוש תמות מרכזיות: א.הגדרות המושגים סיכון, הזנחה והתעללות בהתאם לתפיסות ההורים והשוואתם להגדרות המקובלות בספרות; ב. תפיסות ההורים לגבי גורמי סיכון והגנה ואמצעי הסיוע לילדים במצבים אלו; ג. הורות היברידית המשלבת בין התרבות של אתיופיה לבין התרבות הישראלית- מערבית .
תרומת המחקר והמלצות: א.ההשלכות של קשיי ההגירה, המתבטאות בהדרה, בגזענות, בהצטלבות מיקומים ובזהויות – והשפעתן על מצבי סיכון של ילדים יוצאי אתיופיה תוך חידוד האבחנה בין מושג הסיכון לבין מושג ההזנחה. ב. תפיסות ההורים בהתייחס לסיכון נפשי וסיכון חינוכי, המעלות את הצורך בהסברה אישית וקבוצתית כדי למנוע מצבי סיכון והזנחה, ובדיון משותף בין הורים ואנשי מקצוע על תרומת הטיפולים הפרה רפואיים והרפואיים לילדים.
