רקע: במסגרת תפקידם, עובדים סוציאליים אמונים על הגנת ומיצוי זכויותיהם של אוכלוסיות מוחלשות. יחד עם זאת רווחתם נמוכה, נושא המשפיע על האופן בו תופסים את תפקידם וציפיותיהם האישיות. אלה משפיעים על שביעות רצונם מהעבודה והאופן בו תורמים ונתרמים כאחד מעבודתם.
מטרת המחקר: בחינת שביעות רצונם של עובדים סוציאליים מעבודתם והקשר למאפיינים אישיים, אידיאולוגיה מקצועית ותפיסת ערכי עבודה.
שיטה: מחקר כמותני, בו השתתפו 317 עובדים סוציאליים (234 עובדים פרטניים ו-83 עובדים קהילתיים).
ממצאים: 1. עובדים סוציאליים בעלי ותק, יותר שבעי רצון מעובדים סוציאליים אשר אינם ותיקים. 2. עובדים סוציאליים אשר מיישמים את האידיאולוגיה המקצועית - הגברת הצדק החברתי של המקצוע במהלך עבודתם- שבעי רצון יותר מאלה שאינם מיישמים את הנ"ל. 3. עובדים סוציאליים אשר רואים בחשיבות את ערכי עבודה החיצוניים, (האינסטרומנטאליים, כגון שכר ותנאי העסקה) אינם שבעי רצון מעבודתם. 4. עובדים סוציאליים אשר רואים בחשיבות תפיסת ערכי עבודה פנימיים (אינטרינזיים), קרי מרוצים מהתגמולים הפנימיים המקבלים מעבודתם ושבעי רצון מעבודתם במקצוע.
מסקנות: תנאי העבודה וביניהם השכר, מובילים לשביעות רצון נמוכה מעבודה. ממצא זה עשוי להסביר את התחלופה הרבה הקיימת ואת השחיקה הקיימת במקצוע. כמו כן, ותק במקצוע ואידיאולוגיה מקצועית קשורים לשביעות רצון רצונם של עובדים סוציאליים מעבודתם.
המלצות יישומיות: מסקנות המחקר הנוכחי מצביעות על הצורך בפעולה נרחבת למען העובדים סוציאליים (באופן ישיר) ולמען מקבלי השירותים השונים (באופן עקיף). נוסף לכך, המחקר יכול לשמש כבסיס למחקרי המשך, בהם יבחנו גם מגזרי העבודה השונים, מרכיב השחיקה וכוונות לעזוב את מקום העבודה.
