רציונל/רקע: בשנים האחרונות, ישנו עניין מחקרי במאפייני הפרקטיקה של עבודה הסוציאלית עם קבוצות שונות של מהגרים, מבקשי מקלט ופליטים. בהרצאה יוצגו ממצאים ראשוניים ממחקר על התערבויות של עובדות סוציאליות עם אוכלוסיית מבקשי המקלט האריתראיים בישראל. בחינת הנושא מעניינת משתי בחינות: ראשית, ההקשר הבין-תרבותי, בו העובדות הסוציאליות משתייכות לקבוצה אתנית ותרבותית שונה מזו של צרכני השירותים. שנית, ההקשר החוקי- מחד, לא ניתן להרחיקם בחזרה למדינתם, ומאידך, הם זכאים לשירותים חברתיים חלקיים ביותר.
מטרות/שיטות: המחקר מיישם מתודולוגיה משולבת – איכותנית וכמותית, בשלבים עוקבים. בהרצאה יוצגו ממצאים מהשלב הראשון, האיכותני, שהתבצע בסוגה של Grounded Theory. המחקר כלל כעשרים ראיונות עומק, עם מבקשי מקלט ועם עובדות סוציאליות (על מנת לקבל תמונה רחבה ככל שניתן על הנושא). מטרתו העיקרית הייתה ללמוד על המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה, ועל הפרקטיקות המקצועיות שהעובדות מיישמות בעבודה עמה.
ממצאים: ניתן ללמוד על מאפייני האוכלוסייה: על מאפיינים תרבותיים, כגון קולקטיביזם ופטריארכליות, ונתינת כבוד לנותני שירות; על מאפיינים הנובעים מההגירה ומנסיבותיה, למשל טראומות קשות ושינויים במבנה המשפחה; ועל מאפיינים ובעיות הנובעים מעצם המעמד (או חוסר המעמד) שלהם בישראל, כגון עוני ותנאי מחייה ירודים, והיעדר זכויות ורשת ביטחון. הממצאים גם מראים שהפרקטיקות המקצועיות מותאמות לתרבות של האוכלוסייה, לדוגמא: מתקיימת התייעצות ושיתוף פעולה עם אנשי דת ועם מנהיגים קהילתיים; מותאמות למאפייני ההגירה ולמעמד החוקי שלהם, לדוגמא: ניתן דגש להנגשת מידע ולאסטרטגיות התערבות מסוג סנגור, תיווך, מיצוי זכויות וסיוע חומרי.
מסקנות והמלצות יישומיות: מהממצאים הראשונים ניתן להסיק שעבודה סוציאלית עם מבקשי מקלט אריתראיים בהקשר הישראלי לוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה, ומתאימה את הפרקטיקות שלה למאפיינים אלה; דבר שמלמד על הכשירות התרבותית של העובדות הסוציאליות. עדיין יש לבדוק האם פרקטיקות אלה אפקטיביות בעבודה עם אוכלוסייה זו.
