רציונל ורקע:
סטטוס של השגחה/הסתכלות במטופל באשפוז פסיכיאטרי נחשב כ"טיפול נמרץ פסיכיאטרי". המשמעות היא, שמדובר בתקופה שבה המטופל יותר רגיש ופגיע ונדרש מהצוות התייחסות אינטסיבית מעבר לעזרה האינסטרומנטלית. רוב המטופלים אינם מווסתים ומהווים סכנה לעצמם או לזולת. בתהליך מקביל, הצוות מגיב בלחץ עקב אלימות ואיומים בלתי צפויים. למרות זאת ניתן להבין שתקופה זו היא הזדמנות מקצועית להתבונן, להעריך ולבנות התערבויות שיאפשרו למטופל להתאושש בטווח הקצר, ובהמשך, להתחבר לתוכנית טיפול שמקדמת את החלמתו.
מטרה:
על רקע זה, פיתחנו מודל טיפולי מעשי, מבוסס על מודל הביופסיכוסוציאלי ועקרונות של עבודה סוציאלית – יחסי גומלין בין האדם וסביבתו. המטרה היא לנצל את הסטטוס המיוחד הזה, ולספק מענה טיפולי. התהליך נעשה תוך כדי קביעת יעדי טיפול ע"י הערכה והתערבות ברמת המיקרו (התערבות אישית), רמת המקרו (יחסי גומלין בין המערכת משפחתית/שיקומית עם הפרט) וברמת ניהול המקרה. המודל נקרא "מלווה מומחה" שבו איש צוות שעבר הכשרה בכלים של הערכה והתערבויות שונות בתוך התהליך הדינמי ונזיל, נתון לשינוי. הוא אחראי לניהול המקרה בין כל הרמות שונות עם מבט אינטגרטיבי ולפתח תקשורת בתוך הצוות הרב מקצועי יחד עם מנהל המחלקה.
ממצאים:
עד כה חלק מהצוות הרב מקצועי בשתי מחלקות עבר הכשרה כ"מלווה מומחה" והביע שביעות רצון מהתהליך. הצוות הרב מקצועי טיפלו במספר רב של מקרים בליווי הדרכה. למדו להתמודד עם מקרים מורכבים בזמן משבר עם הזדמנות להבין את ההתנהגות של המטופל ועולמו הרגשי והקוגניטיבי.
מסקנות והמלצות:
יש רושם כי המודל ישים וניתן להביא אותו באופן שיטתי ולכן מתחבר למציאות של המחלקה אקוטית. בשלב זה יש לבנות מדדים להעריך את יעילות המודל ובהמשך להרחיב את הפעילות למחלקות אחרות.
