לידת תינוק היא אירוע חיים משמעותי שנמצא קשור לבריאות הנפשית של נשים. בשני העשורים האחרונים קיים עיסוק מחקרי בהופעתה של הפרעת דחק פוסט טראומטית הקשורה ללידה וחשיבות החוויה הסובייקטיבית של הלידה. סימפטומים פסיכופתולוגיים עלולים להיות בעלי השפעה מזיקה ליחסים הבין אישיים של נשים בתקופה שלאחר הלידה. תיאוריית ההיקשרות משמשת כמודל התיאורטי במחקר הנוכחי, מאחר והיקשרות קשורה להערכת מצבי לחץ, התמודדות ושימוש בתמיכה וכן בשל חשיבותה ביצירת יחסים בין אישיים. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד חוויה סובייקטיבית של לידה, סגנון היקשרות, פוסט טראומה ודיכאון קשורים לאיכות הקשר הזוגי וקשר אם-תינוק לאחר הלידה.
במחקר השתתפו 228 נשים לאחר לידה, שנדגמו באמצעות סידרה של שאלונים מקוונים לדיווח עצמי שבדקו את המדדים בנקודת זמן אחת.
ממצאי המחקר הראו כי נשים שסבלו מדיכאון ופוסט טראומה לאחר הלידה, דיווחו יותר על הפרעות בקשר אם- תינוק. חווית לידה מפחידה ומעוררת חרדה נמצאה קשורה לפיתוח סימפטומים של דיכאון ופוסט טראומה וכן להפרעות בקשר אם-תינוק. בניגוד למשוער, סגנון היקשרות לא בטוח, לא נמצא קשור לחווית לידה מפחידה.
המחקר מראה כי התפיסה הסובייקטיבית של הלידה קשורה לפגיעה בבריאות הנפשית של האישה והפרעות בקשר אם- תינוק. זוהי הבנה חשובה ביותר לאנשי מקצוע העובדים עם יולדות ומשפחות. שינוי נהלים רפואיים והגברת המודעות של אנשי מקצוע יכולים להגביר את הסיכוי לחוויות לידה חיוביות יותר שיקדמו את הרווחה של נשים ומשפחותיהן. בנוסף, ניתן יהיה לעקוב אחר מקרים בהם נדמה כי חווית הלידה הייתה שלילית או טראומטית, לאתר סימנים של פסיכופתולוגיה ולהציע תמיכה וטיפול. לבסוף, הממצאים מצביעים כי יש מקום לבדוק אחר הימצאותם של סימפטומים פוסט טראומטיים בקרב נשים לאחר לידה, לצד דיכאון.
