אחים שכולים צעירים לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון – השתקפות רבת גוונים של שכול שקוף

ד"ר דוד מלהאוזן-חסון 1,2 אפרת שפע-דור 3 ד"ר אילה כהן 1 ד"ר ורד שנער-גולן 1
1החוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית תל-חי, קרית שמונה
2ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה
3אגף משפחות והנצחה, משהב"ט, טבריה

רציונל/רקע

באגף משפחות והנצחה במשהב"ט מטופלים היום כ- 750 אחים שכולים עד גיל 21. אבלם וסבלם עומד בצל השכול של הוריהם, ולא זוכה להתייחסות רבה של אנשי מקצוע, רשויות ומחקר. בעקבות המבצעים הצבאיים והמלחמות של השנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות מבצע צוק איתן בשנת 2014, היה גידול משמעותי במספרם. גם על רקע זה נכנס גורלם בשנים האחרונות יותר ויותר לתודעה הציבורית.

מטרות, שיטות (המחקר או ההתערבות)

המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין אקדמיה למשהב"ט, ומהווה צעד ראשון בפרויקט לקראת שינוי המדיניות ובחינת סל השירותים שיתאימו לצרכים הייחודיים של אחים שכולים צעירים. מטרתו של המחקר המוצג היא לאסוף מידע אודות האחים השכולים הצעירים וחייהם בשכול. לשם כך נערכו תשע קבוצות מיקוד עם אחים שכולים בוגרים, אנשי מקצוע והורים שכולים. הקבוצות הונחו ע"י עו"סים מנוסים ותועד תמליל המפגשים. התכנים נותחו בניתוח איכונתי.

ממצאים

מקבוצות המיקוד עולה תמונה מורכבת של חייהם של האחים השכולים. מרגע מסירת הבשורה, מקומם אינו מוגדר, סבלם לא נראה בבירור והסובבים אותם לא יודעים כיצד לתת מענה לצורכיהם. שכול ההורים תופס הרבה נפח, גם בתודעה הציבורית, וגם במשפחה. לעתים, הנצחת החלל מהווה תחרות ישירה מול צורכיהם של האחים החיים. בולטת אוזלת היד בקהילה, במערכת החינוך ובשירותים החברתיים שלא רואים את עצמם ככתובת לאח השכול וגם לא מיומנים בטיפול בהם. ישנם גם מקרים של התארגנות סביבתית מוצלחת שמצביעים לכיוונים אפשריים לשיפור המצב.

מסקנות והמלצות יישומיות

המחקר המוצג מספק את הידע הראשוני הדרוש להמשך חקירת התופעה. מתוכננים שלבים נוספים בפרויקט כאמור, בהם ירואיינו אחים שכולים צעירים הן בראיונות עומק איכותניים והן באמצעות כלים כמותניים.









Powered by Eventact EMS