רקע
התעללות בילדים הינה תופעה כלל עולמית מוכרת ומטרידה אשר מהווה סיכון ממשי לפגיעות בגוף ונפש ואף למוות. ילדים הסובלים ממוגבלות התפתחותית נמצאים בסיכון יתר להתעללות, התעללות חוזרת ומספר סוגי התעללות ביחס לילדים ללא מוגבלות. הגורמים העיקריים לסיכון יתר הם תלות מוגברת, קשיי הבנה/תקשורת, בדידות וחוסר ידע בנושאים מיניים. מכונים להתפתחות הילד הינם צומת ראשונה ומרכזית לאבחון וטיפול בילדים עם מוגבלות התפתחותית. בעוד תופעת ההתעללות בילדים עם מוגבלות נחקרה במוסדות וברשויות ייעודיות, טרם נבחנה תופעה זו במכונים להתפתחות הילד.
מטרות המחקר
בחינת שיעור ומאפייני איתורי ההתעללות בילדים במערך השירותים הנוירו התפתחותיים והשוואתם לאיתורי ילדים במרפאות קהילתיות במחוז צפון.
שיטה
מחקר רטרוספקטיבי השוואתי. לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי במאוחדת, נאספו, נותחו והושוו נתונים אודות איתורי הילדים בחשד להזנחה והתעללות בשנים 2011-2015 בין המערך הנוירו התפתחותי למרפאות הקופה במחוז צפון. נבדקו מאפייני הילד, המשפחה וגורמי האיתור.
ממצאים
שיעור האיתורים במערך הנוירו התפתחותי שנמצא היה כ 1% . נתון זה הינו גבוה פי 40 משיעור איתורי התעללות במרפאות הקהילתיות. שיעור זה נמוך ביחס לדיווחי הספרות אודות התעללות באוכלוסייה זו במוסדות. מאפייני הילדים ומשפחותיהם שונים באופן מובהק במשתני גיל, מגדר, אתניות, ומצב סוציו אקונומי.
מסקנות
ילדים אשר מופנים למערך התפתחות הילד נמצאים בסיכון יתר להתעללות והזנחה. נדרשת היערכות שיטתית מתאימה לאיתור ילדים אלו ופיתוח מענים טיפוליים הולמים.
מילות מפתח: ילדים בסיכון, ילדים עם מוגבלות התפתחותית, איתורי התעללות בילדים
