רקע: מדובר במטופלים לאחר מחלות /פגיעות משמעותיות שהביאו לפגיעה תפקודית קשה. ומתוך כך נמצאים במשבר מתמשך וקשה. כחלק מהטיפול השיקומי הרב מקצועי מתקיים טיפול קבוצתי שמטרתו מתן אפשרות ייחודית לשיתוף בקשיים, חיזוק ותמיכה הדדית, הגברת תחושת השתייכות ולמידה הדדית. הקמת קבוצה טיפולית נפרדת לצעירים (גילאי 18-35) באה מתוך ההבנה שהם מתמודדים עם שלב התפתחותי ייחודי (תחילת החיים הבוגרים –זוגיות, לימודי מקצוע, תעסוקה, קשרים חברתיים).
מטרות ושיטת ההתערבות: יצירת תחושת השתייכות ("כולנו בסירה אחת)", תמיכה רגשית בעיבוד אובדן, חיבור לכוחות ובנייה מחדש של תוכניות לעתיד בכל תחומי החיים מתוך הכרה בהשלכות המגבלות העכשוויות. מבנה – 8 מפגשים, קבוצה חצי סגורה, מונחית בקו- הנחייה בגישה פסיכוחינוכית ובשילוב קלפים טיפוליים, סיפורים וציורים. כל מפגש מתוכנן מראש לנושא מסוים, עם אפשרות למפגשים פתוחים בהתאם לצורך. המפגש האחרון מוקדש לסיכום ובדיקת התרומה הייחודית של הטיפול הקבוצתי לכל אחד מהמשתתפים.
תוצאות - משמעות הקבוצה בעיני המטופלים : המשובים שנאמרו על ידי המשתתפים מעידים שמטרות הקבוצה אכן הושגו - "עוזר לי להרגיש שיש עוד אנשים במצבי", "טוב לי להתחיל את היום/השבוע בקבוצה", "אני לומד דרכים חדשות" "זה עוזר לי ליצור קשרים חברתיים בתוך המחלקה, במהלך האשפוז, אני נמצא בקשר עם אנשים מהקבוצה גם מעבר לשעות הטיפול כאן" "אני לומד דרכים חדשות איך להתמודד עם הקשיים שלי" "אני מקבל הרבה מידע מה עומד לפני ורעיונות להמשך" .
מסקנות: המשובים שניתנו על ידי חברי הקבוצה מלמדים שהמפגשים היו מאד משמעותיים למשתתפים מבחינת יצירת תחושת השתייכות וחיזוק כוחות ותחושות תקווה, הקבוצה מאפשרת יצירת תשתית לקשרים חברתיים בהמשך, מאפשרת טיפול יותר אינטנסיבי ליותר מטופלים ומהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפולים במחלקה.