הספרות העוסקת בתקופת הבגרות הצעירה (young adulthood) מעלה כי שינויים שחלו בעשורים האחרונים במאפייניו של שוק העבודה במדינות המערב ובעיקר השפעתה הנרחבת של הגלובליזציה והמדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית הובילו לשינויים מרחיקי לכת בהתנסויותיהם התעסוקתיות של צעירות וצעירים. יותר מבעבר מתמודדים צעירות וצעירים עם אי-ודאות ואי-יציבות בשוק העבודה ורבים מהם חשופים לתעסוקה פוגענית המאופיינת בשכר נמוך, אי יציבות תעסוקתית והיעדר תנאים סוציאליים, שהפכה לחלק אינהרנטי מחיי העבודה שלהם. שינויים חברתיים-כלכליים אלה שינו באופן דרמטי את תהליך המעבר מנערוּת לבגרוּת. שינוי זה בא לידי ביטוי בעיכוב בהשלמת משימות החיים המסורתיות שיוחסו להגעה לבגרות – עזיבת הבית, רכישת מקצוע, מציאת עבודה קבועה והקמת משפחה.
על אף העיסוק הנרחב בספרות בפגיעותם התעסוקתית של צעירות וצעירים בעידן הנאו-ליברלי, ולמרות שמחקרים רבים עוסקים בשוליותן של נשים בשוק העבודה, מחקרים מעטים התייחסו לאופן שבו פגיעות זו באה לידי ביטוי בחייהן של נשים צעירות, ובהצטלבות שבין מגדר, מעמד וגיל. מעבר לכך, הספרות העוסקת ברשתות התמיכה של נשים מעוטות משאבים ומחקרים בלימודי נערוּת (Girlhood studies) העוסקים ביחסי אם-בת טרם בחנו כיצד יחסים אלה כלומר, רשתות התמיכה הגרעיניות תורמות להתמודדותה של הבת - האישה הצעירה, עם המעבר מנערות לבגרות ובכלל זה להשתלבותה בשוק העבודה.
על רקע זה ובהתבסס על ראיונות עומק חצי מובנים עם 2 צמדי אמהות ובנות אציג ממצאים ראשוניים של המחקר החושפים את המצבים בהם אמהות עשויות להיות מקור תמיכה עבור בנותיהן להשתלבות מטיבה בשוק העבודה אל מול מצבים אחרים בהם הן עלולות להחריף את הפוגענות התעסוקתית.
