לאור תמורות שחלו בעולם המערבי בעשורים האחרונים, התרחשו שינויים בדפוסי הזוגיות. במקביל, ערכים אוניברסליים כגון עצמאות ושוויון, הופנמו בזוגיות. עדויות מחקריות העלו כי למתרחש במערכת הזוגית, יש קשר לחוויות סובייקטיביות של מצוקה ורווחה נפשית בקרב חבריה. ישראל, בה דרים יחד ערכי ליברליזם ושמרנות, מהווה קונטקסט ייחודי לבחינת מארג הקשרים בין אופן מיסוד זוגיות, חלוקת תפקידים בזוגיות, ערכים אישיים ובריאות נפשית, המטרה שבלבו של המחקר הנוכחי.
מדגם המחקר מנה 267 אנשים, בגילאי "הבגרות הצעירה" (25-40, M=33.11), החיים בזוגיות יציבה במשך שנתיים ומעלה, חולקים משק בית משותף ומשתייכים למגזר היהודי. גיוס המשתתפים נעשה באמצעות העברת שאלון מקוון במדיה האלקטרונית (דגימת נוחות ודגימת כדור שלג). המחקר התייחס לארבעה אופני מיסוד, ברצף הנע בין `אי שמרנות` ל- `שמרנות גבוהה`, בסדר הבא: חיים משותפים ללא הסכם/חוזה; חיים משותפים עם הסכם/חוזה; נישואין אזרחיים; נישואין דתיים. זאת, בהכללת יחסי זוגיות הטרוסקסואליים ושל בני זוג מאותו מין.
ניתוחי רגרסיה היררכית שנערכו להשערות המחקר העלו שאופן מיסוד זוגיות שמרני קשור לשוויונית נמוכה בחלוקת התפקידים במטלות הביתיות, ושהנטייה לאחוז בערכי שמרנות קשורה לאופן מיסוד שמרני. בנוסף, אופן מיסוד הזוגיות, חלוקת התפקידים בזוגיות וערכי פתיחות לשינוי, נמצאו כבעלי תרומה מובהקת ומובחנת, לניבוי בריאות נפשית. גם האינטראקציה בין ערכי שמרנות לחלוקת התפקידים, נמצאה כבעלת תרומה מובהקת לניבוי בריאות נפשית. כמו כן, עלתה תרומתם המובהקת של משתני רקע, כגון: רמת השכלה ומגדר, לניבוי משתני התוצאה.
במחקר ובפרקטיקה יחד, ראוי להתייחס לחיבור האפשרי בין בריאות נפשית ירודה למיסוד זוגיות אלטרנטיבי, אי שוויון בחלוקת התפקידים או אחיזה בערכים אישיים מסוימים. כך, ניתן יהיה להציע התערבויות הממוקדות בהתמודדות מטיבה עם היבטים אלה בחייו ובזוגיותו של האדם.
