כלואות בגוף ובנפש - טיפול קבוצתי באסירות שעברו פגיעה מינית:
שיתוף פעולה בין מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב לבין כלא נווה תרצה, שב"ס

רקע ורציונל

לפני כ-20 שנה החל שיתוף פעולה בין המרכז לכלא במסגרתו הוקמה קבוצה לאסירות שעסקה בתכנים של פגיעה מינית והעצמה נשית.

במהלך השנים מודל העבודה התפתח וכיום פועלות ארבע קבוצות באגפים השונים. הקבוצות מהוות מרכיב משמעותי בתהליך הטיפול שעוברות האסירות.

הקבוצה שתוצג פועלת במחלקה הטיפולית מזה כ-15 שנה.

מטרות הקבוצה:

השתתפות בקבוצה מהווה עוגן משמעותי להכרה בטראומה. ההכרה בטראומה ובקורבנות וההבנה שלמקומן כנשים בחברה יש השפעה על חייהן ועל בחירותיהן, מאפשרת תזוזה מהמקום הקורבני להתבוננות בחלקים התוקפניים של העבירה ובאופן שבו הזדהו עם התקפן והפכו בעצמן למקרבנות. כך מתרחש תהליך שלם שנוגע לכל חלקי העצמי ומייצר חיבור במקום פיצול. התבוננות זו מאפשרת תהליך ריפוי והחלמה.

שיטת ההתערבות

קבוצת רכבת בסגנון Slow Open Group, כאשר הרכב הקבוצה משתנה לעיתים, אך קיים גרעין קבוע של משתתפות הנושאות את הזיכרון הקולקטיבי של הקבוצה.

הנחיית הקבוצה מתבצעת ב-co, ע"י מנחה מהמרכז ומנחה מהכלא.

הקבוצה נשענת על שתי דיסציפלינות- חשיבה פסיכודינאמית וחשיבה פמיניסטית של קבוצות, כשתיאוריה אחת מחזקת ותומכת בשניה. בראיה פסיכודינאמית אנליטית ישנה התייחסות אל הקבוצה כשלם (foulkes 1975), התבוננות מקבילה הינה בהתייחס ליחסי ההעברה בקבוצה כמגלמים יחסי אובייקט מופנמים של הדמויות הוריות.

הפרקטיקה הפמיניסטית מסיטה את מוקד ההתבוננות מהקורבן כאינדוידואל, אל ההקשר החברתי של השפעת המרחב הציבורי בעיצוב דמותה של האישה ואל מערכת יחסי השליטה הגברית.

ממצאים

הקבוצה יצרה שינוי ברמת המשתתפות ובהבנה ובהתייחסות של שאר האנשים בכלא, לטראומה מינית והשלכותיה. תהליכים אלו לא נשארו תחומים לנושא טראומה מינית בלבד, אלא הנחילו בכלא את הבנת שפת הטראומה באופן כללי והשפיעו באופן עמוק ומהותי על התפיסות הפסיכולוגיות והאקלים האנושי בכלא.