מרכז ענב"ל (עזרה נפשית בנגב לנפגעות ונפגעי אלימות מינית) הינו אחד משישה מרכזים ציבוריים לטיפול בטראומה מינית הפזורים ברחבי הארץ. המרכז פועל בשיתוף פעולה של שלושה גופים שחברו יחדיו: משרד הרווחה, עיריית באר שבע ועמותת יחדיו - עמותה חברתית הגדולה בדרום המפעילה את השירות מאז הקמתו בשנת 1999.
החל ממאי 2016, הורחב השירות במרכז ענב"ל והונגש טיפול עבור האוכלוסייה הבדואית בדרום אשר נפגעו מינית - בשפה הערבית.
בהרצאה אבקש לעמוד על תופעת פגיעות המיניות בחברה הערבית והבדואית בישראל תוך שימת דגש על התאמות רגישות תרבות על מנת לקדם עבודה טיפולית מיטבה עם אוכלוסיית היעד.
אוכלוסייה הבדואית מהווים כ כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל רובם מתגוררים באזורים מרוכזים בנגב (כ 220 אלף נפש) , בצפון הארץ ( כ60 אלף נפש) ובערים מעורבות כמו :לוד, יפו חיפה ורמלה.
הפרסומים על אלימות מינית בחברה הערבית לא ראו בתופעה בעיה שהיא נחלת הכלל, וזאת עד תחילת שנות האלפיים, עם התפתחות השימוש באינטרנט בעולם הערבי. הסיבה המרכזית לכך היא העדר נתונים סטטיסטיים מדעיים בכל הנושאים החברתיים בחברות הערביות. נוסף על כך, קיימות בעיות ייחודיות בחקר אלימות מינית ביניהן:
(1) משפחות ערביות מסרבות באופן נחרץ לשתף פעולה עם חוקרים בנושאים אישיים.
(2) גורמים רבים מסתירים בשיטתיות את קיומה של אלימות מינית מחשש מתגובה דרמטית של הגברים במשפחה.
(3) בעיה ספציפית זו מתקשרת לתרבות ההסתרה והפחד מפדיחה, שהם יסודות מרכזיים בתרבות הערבית.
בהצגה אתייחס גם : לטיפול רגיש תרבות באוכלוסייה הבדואית :
- מעמד הנשים בחברה כמשפיע על ההחלטה לחשוף את הפגיעה
- השלכות ההצהרה הפומבית של הפגיעה.
- זמן טיפול מערבי אל מול זה המותאם תרבותי
- השפה הטיפולית: באילו מילים משתמשים? באילו לא נשתמש בטיפול? איך מתייחסים לפגיעה?
- מוצא המטפלת והגדרת מקום הולדתה כמשתנה מכריע בחדר הטיפול –
המפגש הטיפולי בין המטפל בעל ההכשרה המערבית למטופל בעל התפיסה המסורתית.
