התנהגות מינית היא חלק נורמטיבי בהתנהגות האנושית. לכל בני האדם צרכים מיניים מלידתם ועד מותם. כלומר, פעילות מינית מהווה את אחד הצרכים הבסיסיים של האדם, ולכן מקובל לזהות את המין כצורך ביולוגי מולד, המקבל את ביטויו המלא ביחסי גומלין בין-אישיים (פלוריאן, 1977).
סנגור עצמי הוא מעשה שבו האדם מדבר או פועל בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. הוא מגן על זכויותיו כאדם ומבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים הנדרשים לו (Williams & Shoultz,1982). זוהי פעילות מכוונת ובעלת משמעות שתלווה את האדם במהלך חייו ותבטיח את איכותם.
סימפיוזיון זה יעסוק בזכות האנשים עם מוגבלויות לסנגר על עצמם גם בתחום הפרטי והרגיש ביותר בחייהם, תחום המיניות והזוגיות. כל אחת מהמשתתפות תציג תמה אחרת שקשורה לנושא של סנגור עצמי מיני.
נעסוק בזכות, ביטוייה בחיי היום יום וכיצד ניתן לקדם יכולת זו אצל אנשים עם מוגבלויות. בהקשר זה נציג דילמות מקצועיות ומוסריות הקשורות לאפשור זכות זו לצד הצורך בשמירה על מוגנות וביטחון.
