רציונל
מחקרים רבים מראים כי לריצה השפעה חיובית הן בפן הגופני והן בפן הנפשי.
השימוש בריצה, ככלי טיפולי, לאוכלוסיית נוער בסיכון , נעשית מתוך תפישה ורצון ליצור פעילות אלטרנטיבית ונורמטיבית שתמלא את זמנם, תיתן תחליף לתחושות ריק ושעמום האופייניות להם, תגרום להעלאת רווחתם הנפשית ותחבר אותם לכלל האוכלוסייה הנורמטיבית.
מטרות הקבוצה
הפן המנטאלי-
*פיתוח משמעת עצמית.
* התמודדות עם קשיים.
*פתיחת אופק עתידי להתפתחות בתחום הספורט.
*פיתוח ההישגיות
* פיתוח היכולת לראיית האחר
* שחרור אגרסיות.
*יצירת קבוצת השתייכות בריאה.
* השתייכות למעגל חברתי רחב יותר- קהילת הרצים.
*העשרה בתחומים מגוונים כגון: ספורט, תזונה, פיזיולוגיה.
.הפן הביולוגי-
*שיפור ושכלול היכולת האירובית והכושר הגופני.
שיטת ההתערבות
הקמת קבוצה תהליכית, סגורה בעלת Setting קבוע הכולל:
מיקום קבוע- ריצה במרחב פתוח.
יום ושעה קבועים- שעה וחצי פעם בשבוע.
סדר קבוע בכל מפגש-
פתיחה-סבב שיחתי – "סבב הרגשה" ,התורם להעלאת המודעות של הרץ לרגשות איתם מגיע. ומסייע לפיתוח הקשבה הפנימית.
חימום.
אימון מרכזי.
סבב סיכום שיחתי- העלאת חוויות ממהלך האימון, הקשבה לעולם הרגשי, העלאת המודעות להשפעת האימון עליו.
ממצאים
*הקבוצה מתקיימת כבר שלוש שנים
*מספר הנערים גדל מידי שנה.
*הישגי המשתתפים משתפרים.
*השתתפות הקבוצה מבחינה וורבאלית גדלה. ניכרת העמקה בתכנים העולים בסבבים.
*ניכרת התפתחות חיובית ביכולת התמדה והמשמעת העצמית של המשתתפים.
*ניכרת לכידות וגאווה קבוצתית בסוף כל שנת פעילות.
* המשתתפים מגלים התמדה ורצינות גם בתחומי חיים אחרים ונמנעים מתופעות של שוטטות, עבריינות ושימוש לרעה בחומרים.
מסקנות
אנו למדים משיטת התערבות זו, כי טיפול באמצעות קבוצת ריצה תורם לשיפור תחושת הרווחה האישית של המשתתפים ומהווה נדבך משמעותי וייחודי בצמיחתם האישית והחברתית.
