שחרור חולה ממחלקת מונשמים

רקע

במרכז הרפואי גריאטרי "בית רבקה" שתי מחלקות מונשמים. חלק מהחולים המאושפזים במחלקות אלו אינם מועמדים לגמילה ממכונת ההנשמה וצפויים להיות מונשמים כרוניים. חלקם השני נגמל ממכונת ההנשמה אך יישאר עם פיום קנה (טרכיאוסטום). ההחלטה על שחרור חולה הביתה תלויה באישור רפואי וכן ברצון החולה ומשפחתו. ההחלטה לשחרר את החולה אינה קלה ומלווה בקשיים כגון: קושי רגשי של החולה, חילוקי דעות בין בני המשפחה, תנודות במצב הרפואי של החולה, קושי במציאת מטפלים זרים וקושי כלכלי. רוב החולים ובני משפחותיהם כלל אינם מודעים לאפשרות לשחרור הביתה עם מכונת הנשמה או טרכיאוסטום. כעובדת סוציאלית במחלקות אלו, אני מקפידה ליידע את החולים והמשפחות על אפשרות זו כבר בתחילת האשפוז במחלקה ומלווה אותם בתהליך.

מטרה

שיפור איכות החיים למונשמים כרוניים ולחולים עם טרכיאוסטום על ידי שחרור להמשך טיפול בבית בסביבה הטבעית והמוכרת שלהם.

ממצאים

שעור החולים המשתחררים הביתה: 2015- מונשמים 11 טרכיאוסטום 17 ; 2016- מונשמים 17 טרכאוסטום 10

מסקנות והמלצות

שחרור חולה ממחלקת מונשמים הינו תהליך מורכב ורגיש. נדרשת עבודת הכנה רבה, תכנון מראש, שיתוף פעולה של החולה, המשפחה, הצוות הרב מקצועי וגורמי קהילה. העובדת הסוציאלית מלווה את החולה והמשפחה לאורך כל התהליך, במתן מידע, מיצוי זכויות ובעיקר תמיכה רגשית. בשיחות עם חולים ובני משפחה לאחר השחרור הביתה, עולה כי אצל רובם השחרור הביתה תרם רבות לשיפור איכות חייהם. כבר בשלב קבלת ההחלטה לשחרר, נעשה חיבור בין חולים המועמדים לשחרור לבין אלו שהשתחררו, דבר המסייע ומקל על החולה המאושפז ולמשפחתו בקבלת החלטה משמעותית זו. חולים אלו יכולים לשהות במסגרת הבית ולהנות מאיכות חיים טובה, למרות מחלתם הקשה ומגבלותיהם. יש חשיבות רבה לפרסום אפשרות זו, על חשיבותה ויתרונותיה, לעודד את החולים ולסייע להם.