נושא השכול ושכול הפתע בפרט הינם חלק נוכח במסגרת עיסוקה השוטף של המערכת הרפואית. השכול מייצג לכאורה את הניגוד ליעודה המקורי של המערכת שמטרתה הצלת חיים וחיפוש מזור לאדם החולה והפצוע.
פטירת אדם קרוב מהווה לעולם מפגש עם כאב ואובדן כשניתן להבחין בשני סוגים של מצבי שכול: מוות "צפוי" (זקנה מופלגת, מחלה כרונית) ומוות בלתי צפוי - "שכול פתע" (תאונות, התקף לב, פיגוע, אובדנות, רצח).
בשכול פתע, מתחדדת מורכבותה של ההתמודדות בשל אלמנט ההפתעה המטביע שינוי בלתי הפיך ברצף החיים וגודע תקוות, תכנונים וחלומות.
ההתערבות הפסיכוסוציאלית במלר"ד במצבי שכול, מכוונת ליצירת קשר עם המשפחה כבר בשלבי ההתמודדות הראשונית תוך הצטרפות, התאמה למאפיינים הרב תרבותיים וסיוע באוריינטציה בהתייחס לתהליך האבל והטיפול בנפטר. כמו כן, מאופיינת ההתערבות בעבודה מול הצוות הרב מקצועי במחלקה ועם אנשי מקצוע חיצוניים (קציני נפגעים, עו"ס המחלקה לשירותים חברתיים, גורמי סיוע קהילתיים). בהרצאה זו, נציג את ייחודיותה של ההתערבות הפסיכוסוציאלית במלר"ד במצבי שכול תוך סקירת מאפייניה, רבדיה ומורכבויותיה.
