אוכלוסיית המכורים המגיעה למחלקות לרפואה דחופה הינה מוקד פעילות ייחודי בנוף המחלקה המאתגר את צוות המיון בכללו ובמיוחד את העובדים הסוציאליים. מדובר באוכלוסיית קצה עם מספר מאפיינים:
♦ ביקורים חוזרים במיון
♦ הזנחה של בעיות רפואיות
♦ היענות נמוכה לטיפול
♦ תחלואה כפולה
♦ היעדר מערכת תמיכה משפחתית\ חברתית
♦ דרי רחוב
בעבודה עם אוכלוסייה זו במלר"ד באים לידי ביטוי מס` אתגרים, סביבם התפתחה שיטת התערבות מיוחדת המתייחסת למאפיינים של אוכלוסיה זו:
♦ החולה הלא רצוי – הופעה חיצונית לא מסודרת, לעיתים חסר סבלנות וחוסר הכרת תודה
♦ השיח ישיר – קושי ביצירת אמון
♦ רצף טיפול קהילה - בי"ח - קהילה, לצורך איסוף מידע והן לצורך המשך טיפול
♦ מאפיינים שונים בין גברים לנשים, נשים במעגל הזנות
♦ מדיניות של אי מתן סם \ תחליף סם במיון- משמעות ההמתנה ארוכה במיון למכורים
נציג מקרים המביאים לידי ביטוי את האתגרים ואת דרכי ההתערבות המגייסות לשיתוף פעולה הן את הצוות במלר"ד הן את שרותי הקהילה והן את המטופלים.
