תפקיד דפוסי ההתקשרות של כל אחד מבני הזוג על מידת ההסתגלות לנישואין

אלנה סיגל יפית לוין זהבה סולומון
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב

תפקיד דפוסי ההתקשרות של כל אחד מבני הזוג על מידת ההסתגלות לנישואין

במטרה לבחון את תפקידם של מגדר וסגנון ההתקשרות של כל אחד מבני הזוג על ההסתגלות לנישואין, נערך מחקר דיאדי בקרב 156 זוגות נשואים המבוסס על מודל תיאורטי (Finzi-Dottan, Cohen & Tyano, 2004) שבוחן את התרומה של סגנון ההתקשרות של בני הזוג למערכת היחסים הזוגית. לשם כך בוצע ניתוח Latent-profile analysis. ממצאי המחקר מראים שכאשר שני בני הזוג מתאפיינים בהתקשרות בטוחה, רמת ההסתגלות לנישואין גבוהה יותר. בשונה, כאשר שני בני הזוג מתאפיינים בהתקשרות חרדה או נמנעת, רמת ההסתגלות לנישואין נמוכה יותר. כמו כן, כאשר בני הזוג מתאפיינים בדפוסי התקשרות שונים, ישנן רמות שונות של הסתגלות לנישואין. לא נמצאו הבדלים בהסתגלות לנישואין בין זוגות בהם הנשים מתאפיינות בהתקשרות נמנעת והגברים בהתקשרות בטוחה, לבין זוגות בהם הנשים מתאפיינות בהתקשרות בטוחה והגברים בהתקשרות נמנעת. ליתר דיוק, הגברים דיווחו על רמות נמוכות של הסתגלות זוגית, ללא קשר תלות ברמת ההסתגלות של נשותיהם. לפיכך, הפרופיל של סגנונות ההתקשרות נמצא קשור למגדר של בן הזוג. השלכות קליניות של ממצאים אלו ידונו בהמשך.









Powered by Eventact EMS