בגין מורכבות התהליך של הדרכת סטודנטים ובגין הצורך בהדרכה ותמיכה על עבודת ההדרכה שעלה מהמדריכים, החלטנו להפעיל ביחידה ללימודי שדה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי תכנית של "מדריכים בכירים - הדרכה על הדרכת סטודנטים." מטרות התכנית כללו את פונקציות ההדרכה. פונקציה חינוכית: הזדמנות להתפתחות מקצועית בתחום ההדרכה. פונקציה תמיכתית: מסגרת להשתייכות ותמיכה רגשית. פונקציה מנהלית: פיקוח על הדרכת הסטודנטים וקישור בין המדריכים והסוכנויות לבין היחידה ללימודי שדה. במסגרת מחקר הערכה פנינו ל- 90 מדריכות ומדריכים שהשתתפו בתכנית וקבלו הדרכה פרטנית או קבוצתית. העברנו להם שאלונים למילוי עצמי המודדים את פונקציות ההדרכה על פי המודל של קדושין. שלושים ושבעה מדריכים (41.1%) החזירו שאלונים מלאים, מתוכם 19 (קב` 1) עם ניסיון בהדרכת סטודנטים של 1-2 שנים ו- 18 (קב` 2) עם ניסיון של 3 שנים או יותר. לגבי ההדרכה הפרטנית, הממצאים העיקריים הראו שאף שציוני המדריכים הבכירים היו גבוהים בכל הממדים, הממד שקיבל את הציון הגבוה ביותר היה הממד התמיכתי ואילו הממד שקיבל את הציון הנמוך ביותר היה הממד המנהלי/פיקוחי, ללא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. לגבי ההדרכה הקבוצתית, נמצא הבדל מובהק בממד של "הקבוצה כמקור תמיכה": קב` 1 דרגה גבוה יותר את הקבוצה כמקור תמיכה. השוואה נוספת נערכה בין מדריכים שיזמו התייעצות אישית עם מדריך בכיר לאלה שלא. בהשוואה זו נמצא הבדל מובהק רק בממד התמיכה (פונקציה תמיכתית): יוזמי ההתייעצות האישית דרגו ממד זה יותר גבוה מהמדריכים שלא יזמו התייעצות אישית. הממצאים תואמים את העולה מהספרות המחקרית בנושאי הדרכה.
המסקנות העיקריות הן שיש להאיר את תשומת ליבם של המדריכים הבכירים לצורך להגביר את האיזון בין הממדים השונים של ההדרכה.
