מחקר זה מביא את קולותיהן של עובדות סוציאליות קהילתיות פלסטיניות - אזרחיות ישראל -שעוסקות בעבודה קהילתית, ומציג אותן בתוך הקשרן האישי, החברתי והפוליטי. במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לתאר את האתגרים העומדים בפניהן בעיסוקן בעבודה קהילתית, את דרכי ההתמודדות שלהן עם אתגרים אלה כפי שהן עולות מתוך התנסותן בעבודה קהילתית, ומתוך היותן נשים ששייכות למיעוט לאומי בתוך מדינת רוב .
המחקר הוא מחקר איכותני-קונסטרוקטיבי אשר לצורך איסוף המידע רואיינו בראיונות עומק חצי-מובנים חמש-עשרה עובדות סוציאליות קהילתיות ערביות פלסטיניות, אזרחיות מדינת ישראל, בעלות ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה קהילתית שהגדירו את עצמן נשים פלסטיניות.
ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בפני עובדות סוציאליות קהילתיות פלסטיניות בישראל עומדים שלושה אתגרים מרכזיים. האתגר הראשון הוא האתגר המקצועי שמתקשר לאי-התאמה בין התיאוריה הנלמדת באקדמיה הישראלית לבין הפרקטיקה בעבודה קהילתית בחברה הערבית ולדרך שבה החברה הערבית תופסת את מקצוע העבודה הקהילתית ואת מידת חשיבותו. האתגר השני הוא האתגר הפוליטי שמתקשר הן לנאמנותן המקצועית – פוליטית של עובדות סוציאליות קהילתיות פלסטיניות לממסד והן לפחד ולחוסר האֵמון של חברי הקהילה בממסד וליחסים האמביוולנטיים השוררים בין העבודה הסוציאלית הקהילתית בחברה הערבית לבין הממסד. האתגר השלישי הוא האתגר המגדרי שקשור לדרך שבה החברה הערבית תופסת נשים שהן פעילות קהילתיות, אקדמאיות ומנהיגות שמתחרות עם הממסד הגברי על המרחב הציבורי. בין יתר הממצאים, עלו גם שלוש אסטרטגיות מרכזיות של התמודדות מול אתגרים: הראשונה היא בחירה בעמדה של משא ומתן עם הפטריארכיה החברתית והממסדית. השנייה היא התנגדות מהשוליים שמודעת מראש למחיר על כך. והשלישית היא שימוש במסכות זהותיות-היברידיות.
תרומת המחקר הנוכחי לידע בעבודה הקהילתית בא לידי ביטוי בשלושה מישורים שונים: הראשון - המישור התיאורטי בכך שהמחקר פיתח והוסיף ידע חדש לנושא של התערבויות קהילתיות בחברה הערבית ולסוגיית מעורבותן של נשים פלסטיניות במקצוע זה. השני, התרומה למדיניות, תורם לממונים במשרד הרווחה ולממונים במשרד האוצר בכך שהוא שופך אור רב על חשיבות העבודה הקהילתית בחברה הערבית. והשלישי הוא במישור של התרומה לפרקטיקה המספקת ידע רב על העבודה הקהילתית בחברה הערבית, דבר שיכול לעזור בשינוי מדיניות הממונים על העבודה הקהילתית בישראל.
