מושג " איכות חיים" הולך ותופס מקום מרכזי הן בחברה הכללית והן במדידת יעילות טיפול ותמיכה באנשים עם מגבלה שכלית, פיזית או נפשית. בכדי לבחון את המדד הסובייקטיבי של איכות החיים אצל אנשים עם אוטיזם יש צורך בהתאמות הכוללות פישוט מושגים, הפשטת שפה, צמצום מספר ההיגדים, תיווך בהבנת השאלה והתייעצות עם מטפלים עיקריים (Verdugo, Schalock Keith, & Stancliffe, 2005).
Cummins ושותפים פיתחו מערך כלים שבא לבחון את שביעות הרצון הסובייקטיבית מאיכות החיים (Personal Well-Being Index) במגוון אוכלוסיות, עם דגש על אוכלוסיות עם קשיי התנהגות וקוגניציה (Cummins, et al, 2002; Cummins, 2005). למרות פישוט המושגים בגרסה המותאמת לאוכלוסייה עם קשיים אינטלקטואליים, מילוי שאלון שכזה מחייב עדיין תיווך של מטפל הפוגע בסובייקטיביות התשובות. עולה השאלה האם ניתן למזער את התערבותו של המתווך בעזרת שימוש בטכנולוגיות מחשב/טאבלט ותוך כדי שימוש בעקרונות של הנגשה לשונית כדי לאפשר לאדם עם מגבלה לענות עליו באופן עצמאי.
במהלך שנת 2013, מכון המחקר בקריה האקדמית אונו וארגון בית אקשטיין תרגמו מחדש את שאלון ה PWI-ID תוך התייחסות לאלמנטים של פישוט שפה ופישוט סקלת הפרצופים. כמו כן, הכלי הועבר לגרסה ממוחשבת עם תוספת של תיווך מובנה על ידי שימוש בתמונות ובקול . והוטמע ככלי הערכת איכות חיים בכל מסגרות הדיור והתעסוקה בארגון.
לבניית והתאמת הכלי היו שותפים לקוחות הארגון ממסגרות דיור בתחומי אוטיזם, שיקום ומגבלה שכלית התפתחותית וזאת על מנת להשיג התאמה מקסימלית של הכלי לצרכיהם.
אנו משתמשים בכלי לניהול תמיכות המאפשר מעקב אחר אפקטיביות תוכנית התמיכה שנבנית עם האדם בליווי אנשי מקצוע והדרכה שיקומית. התוכנית נבנית בשיתוף עם האדם ובראיית 8 תחומי איכות החיים. כלי לניהול תמיכות נבנה בהתאמה לשיטות המקובלות ונדרשת ע"י אגפי משרד הרווחה .בכך אנו מאפשרים ראיה רחבה של צרכים ויכולות.
