בביה"ח בילנסון נערכות בשנה מאות השתלות איברים כאשר מתוכן עשרות השתלות כבד.
אחוזי ההצלחה של השתלות הכבד הן גבוהות ועומדות על כ- 90 אחוזי הצלחה וניתן לראות כי ההשתלה משפרת באופן ניכר את איכות חייהם של המושתלים. יחד עם זאת השתלת הכבד נחשבת להשתלה המורכבת ביותר מבין השתלות האיברים. אל מול נתונים סטטיסטיים אלה ואחוזי ההצלחה, ניצב החולה ומתמודד יום יום עם אי וודאות גדולה,בלבול וחרדה אודות ההשתלה וההליך הניתוחי.
המועמדים להשתלה – סובלים ממחלה מאיימת על החיים, שהינה בלתי הפיכה וגורמת להתדרדרות במצבם הגופני וירידה בתפקודי החיים- איבוד הדרגתי של התפקידים במשפחה ובחברה. זיהוי וליווי של חולים אלה המועמדים להשתלת כבד משמעותי וחשוב על מנת לאפשר מתן טיפול מתאים למושתל ובני משפחתו בתקופת ההמתנה להשתלה.
לעיתים משמעות הבשורה על הצורך בהשתלת כבד בעיני החולה ומשפחתו היא מעין ``תחילתו של הסוף``. הרגשות לאחר קבלת בשורה זו הינם אמביוולנטיים ולעיתים מהולים בציפייה ותקווה ויחד עם זאת בחרדה ובייאוש. תפקידנו, כעובדים סוציאליים, ללוות את המועמד להשתלה בדרכו ולסייע לו לעבד את המידע הרפואי שלעיתים נראה מבלבל, לא מובן ומאיים.
שיטות:
בתהליך הערכה עם מועמד להשתלה ומשפחתו נערכת היכרות מעמיקה עם צרכיו האישיים, הרגשיים והכלכליים ובנוסף היכרות עם מערכת התמיכה הכוללת את משפחתו ומכריו להם יזדקק בתקופת ההמתנה ואחריה.
בנוסף, בהערכה יש דגש על מתן כלים להתמודדות עם ההשלכות הפסיכו- סוציאליות עקב המצב ועזרה בהתמודדות עם השלבים השונים בתהליך. בפגישות ההערכה, נוצר למעשה קשר ראשוני עם החולה המועמד להשתלת כבד ומשפחתו. קשר זה נמשך לכל אורך התהליך ועד לחזרה לשגרת חיים.
מסקנות והמלצות:
כלי ההערכה הפסיכוסוציאלית לקראת ההשתלה מאפשר לנו כאנשי מקצוע לנווט יחד עם המועמד ומשפחתו בדרך הסבוכה והמעורפלת אשר הוא מתמודד עימה לקראת ההשתלה.
ייחודיות ההערכה לקראת ההשתלה נעוצה בעובדה כי הידע, המומחיות והכוח נמצא אצל המטופל עצמו ואנו כמלווים התהליך מסייעים לו למצוא את כוחותיו ולמקסם את משאביו על מנת לעבור את התהליך המורכב בדרך שתיטיב עימו ותעצים אותו )1980(Germain & Gitterman.
