רציונל
שלושה טיעונים עיקריים תומכים בבנייה של תכניות טיפולית ממוקדות מגדר של נשים עוברות חוק- ייחודיות ביולוגית, ציפיות תפקיד והנסיבות הקשורות במגדר שהובילו לעבריינות. כך למשל, לרובן רקע של קורבנות פיסית או מינית על ידי גברים ופעמים רבות כתוצאה מפגיעות אלו, מתפתחת התנהגות עבריינית לצידה (Chesney-Lind & Pasko, 2004 ;Franklin & Lutze, 2007). לרוב, העבריינות הינה ביטוי של חוסר גבולות, של התנהגות השלכתית (acting out), קושי להכיל תסכול, חסך ופגיעות. היבטים אלו וייחודיות הצרכים של הנשים, מעלים את הצורך בטיפול קבוצתי מגדרי הומוגני ממוקד, שיאפשר להן את המרחב הייחודי להזדהות ושיתוף של קבוצת השווים, מה גם ולנשים יש לעתים קושי להיחשף בקבוצה מעורבת, בין היתר, נוכח הפגיעה המוקדמות ע"י גברים (Burrowes & Day, 2011) . אפשר לראות גם כי נושאים המעסיקים את עולמם של נשים שונים במהותם מאלו של גברים, כגון התמקמות כקורבן ביחסים. הטיפול הקבוצתי של הומוגניות מגדרית ומערכת היחסים שמתהווה בקבוצה, מעצימים את תחושת הערך העצמי ומאפשרים את עיבוד הטראומה ותמיכה חברתית רחבה (Wilfley, Rodon & Erson, 1986).
מטרות ושיטות התערבות
מטרת הקבוצה היא לספק למשתתפות הזדמנות להשיג הכרה והבנה לרגשות השליליים שמציפים אותן ולסייע להן בפיתוח יכולת מקדמת לנהל רגשות אלו, כחלופה להתנהגות פוגענית. כל משתתפת מציבה מטרה אישית לעבודה בקבוצה. העבודה הטיפולית נעשית באמצעות דיאלוג מתמיד עם המטרה, ובדיקת הרלוונטיות שלה לדפוסים שהביאו את האישה לבצע את העבירה. הקבוצה עובדת דרך שני מוקדי התערבות מרכזיים: הגברת המודעות העצמית תוך חיבורם לצרכים הקיומיים. מוקדים אלו, מהווים את הבסיס להבנת הרקע לביצוע העבירה הפלילית, לזיהוי ועיבוד החסימות האישיות שעלולות להביא לעבריינות חוזרת.
בהרצאה אציג את מודל ההתערבות בקבוצה טיפולית סגורה, בת 15 מפגשים, מלווה בדוגמאות, תוך דגש על ייחודיותה ותרומתה להעצמה ושינוי משמעותי אצל נשים עוברות חוק.
