הסדנה נולדה מתוך מפגש בין סיפור החיים האישי הקשה ומעורר השראה של רותי לבין עו"ס תמר במחלקת השיקום בביטוח לאומי. דווקא שם, במקום המצטייר בעיני החברה כמוסד בירוקרטי וכלא מספיק נגיש, נוצר חיבור שאפשר יצירה מחדש. הסדנה, מבוססת על התיאוריה התייחסותית, המרחיבה את מקום ותפקיד המטפל, למפגש אותנטי של שני סובייקטים בחדר, יחסים המבוססים על הדדיות בו גם למטפל יש נוכחות סובייקטיביות משלו וניתן להשתמש בכך בתהליך. (מיטשל, 2003). מתוך תפיסה זו, נולדה המחשבה כי סדנה המשלבת בין ידע אקדמאי לאדם אנושי עם סיפור חיים, יכולה להחיות את התיאוריה ואף להעביר את הרעיונות והמסרים בצורה מחלחלת לתוך נבכי נשמתו של האדם.
מבנה הסדנה בנוי על דיאלוג משותף ולא על חלוקה ברורה בין אקדמיה, להצגת מקרה חיה, דבר המדגיש את היחסים המושתתים על אמון הדדי. הסדנה תתמקד בטראומה מינית וכיצד היא משתחזרת ביחסים בינאישיים לא רק ביחסים טיפולים, באמצעות מודל השמונה מטריצות של דיוויס ופראלי (1994): ההורה הלא רואה-הילד המוזנח, המתעלל הסדיסטי והקורבן הזועם וחוסר האונים, הילדה לעומת המציל האידאלי והמפתה ומפותה. וכול זאת באמצעות דוגמאות חיות מסיפורה האישי וניסיונה של רותי ומקטעי סרטים על חייה של רותי, כפי שרותי אומרת "התמונות והסרטים שלנו מהעבר, לא נמחקים, אפשר לכתוב אותם אחרת ביחד". באמצעות מודל זה, אנו מחדדות את הקשבה לנפגעות טראומה מינית לא רק לאנשי טיפול ומציידות את הקהל בכלים להקשבה רגישה ונכונה המאפשרת חיבור ועזרה לנפגעי טראומה מינית בילדות. הסדנה משתלבת היטיב עם התיאוריה התייחסותית ותאוריות פמיניסטיות פוסט מודרניסטיות המאמינות כי האדם מתעצב לא רק ביחסים ספציפיים אלא גם במסגרת קונטקסט חברתי.
