"כלואים"
ילדים הכלואים בתוך קונפליקט הורי בעצימות גבוהה- השלכות ואופן הטיפול באמצעות חוקי ההגנה על קטינים

פרידה וגירושין הינם ארועים טראומתיים ביותר בחיי המשפחה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפרידה המאופיינת בקונפליקט בעצימות גבוהה.

ילדים ה"כלואים "בתוך מרחב מלחמתי כאשר הצדדים לסכסוך אינם אחרים מאשר הוריהם אשר אמורים לדאוג לשלומם ולעטפם בתחושת ביטחון ויציבות הינם ילדים בסיכון.

ילדים אלו על אף שלא בהכרח יראו סימני פגיעה פיזית או הזנחה הינם ילדים בסיכון גבוה.

העוסים לסדרי דין ולחוק הנוער מונו ע"י המדינה לדאוג לשלומם של ילדים אלו.

בחלוקה לטיפולוגיות מצאנו שלוש סוגי אוכליסיות בסיכון אשר אליהן הותאמו תכניות טיפול.

1)סיכון על רקע קונפליקט הורי גבוה כאשר האחריות על הקונפליקט הינה על שני ההורים.

2)סיכון על רקע הדרת הורה אחד מצד ההורה השני.

3) סיכון אצל ההורה המשמורן שלא על רקע הקונפליקט והעברת הקטין להורה השני כחלופה להוצאה חוץ ביתית.

אותם ילדים"כלואים" והסיכון הגבוה והיחודי בו הינם שרויים ובעיקר הצורך האקוטי למקסם את תכניות ההגנה עליהם מייצרות שיתופי פעולה מיוחדים בין תחומי עיסוק אלו.

שיתופי פעולה אלו אינם מובנים מאליהם בעיקר על רקע הגדרות שונות של מהו ילד בסיכון.

הילדים "הכלואים" מגיעים ממרחבים מפוצלים "ומזמינים" את גורמי הטיפול לייצר ממשקים מתואמים היטב כחלק עיקרי ומרכזי בתוכנית ההגנה עליהם.

לצורך כך נבנו מודלים טיפוליים בקטגוריות של מניעה וטיפול במשפחות במעבר הגירושין. (כגון גירושין בשת"פ,"גשר לקשר" פרויקט הסטודנטים).

מצאנו כי שיתופי הפעולה בין העוסים לחוק נעים בין התייעצויות הדדיות ועד חבירה מוחלטת בהתאם למצב המשפחה.

לסיכום

ילדים"כלואים" הינם בסיכון וההגנה עליהם מחייבת שיתופי פעולה נרחבים ומתואמים היטב בין העוסים לחוקים.