מטרה: לבחון כיצד נשים ערביות שחלו בסרטן-השד מגיבות למחלה ומתמודדות עמה והשלכותיה בהקשר התרבותי-החברתי שלהן - חברות מסורתיות העוברות תהליכי מודרניזציה והִתְמַעֲרְבוּת (Westernization process) באזורים גאוגרפיים-פוליטיים שונים.
שיטה: נערכו ארבע קבוצות מיקוד עם מחלימות מסרטן-השד בגליל וברשות הפלסטינית. ממצאים: מניתוח תוכן הראיונות עלו ארבע תמות שמשותפים לשני האזורים: (א)תפיסות של מחלת הסרטן, שמעוגנות בתרבות; (ב)תפיסות שמעוגנות באמונה בגורל ובאלוהים; (ג)התמודדות באמצעות התחזקות באמונה באלוהים; (ד)התמודדות באמצעות נורמליזציה של המחלה ואופטימיות. דרכי התמודדות ייחודיות לכל אזור היו: בגליל, הנשים יישמו ערכי אינדווידואליזם בעקבות המחלה - החלו לדאוג יותר לצורכיהן האישיים ודיווחו על צמיחה אישית; נשים בגדה-המערבית הפגינו דרכי התמודדות שהתאפיינו בטקסים מסורתיים ודתיים והביעו התחזקות אישית. בשני האזורים, נשים חוו ניגודים בין תפיסות קדומות ובושה מהמחלה, ורצון לקבל תמיכה מהסביבה.
מסקנות והמלצות יישומיות: התמודדות עם מחלת הסרטן והשלכותיה הינם קשורי תרבות ומשתנים בהתאם לתהליכי התמערבות של חברות מסורתיות. על עובדים-סוציאליים להיות רגישי-תרבות אך ערים להבדלים המתרחשים בתוך חברות על-רקע תהליכי התמערבות.
