מטרות: בחינת הקשר בין טראומה מוקדמת בגיל המבוגר לבין בריאות נפשית ופיזית, בדגש על ניצולי השואה.
שיטה: השתתפו 159 ניצולי שואה ו-87 משתתפים המותאמים לפי גיל ומוצא שלא עברו את השואה. המשתתפים ענו על שאלון ונבדקה שונות קצב -לב באמצעות מכשיר א.ק.ג.
ממצאים: ניצולי השואה דיווחו על עוצמה גבוהים יותר של סימפטומים פוסט-טראומטיים, צמיחה פוסט-טראומטית ועל מספר גבוה יותר של מחלות מאשר קבוצת הביקורת, ללא הבדלים בתפקוד היומיומי. נמצאה שונות קצת-לב טובה יותר בקרב ניצולי השואה מאשר קבוצת הביקורת, כאשר סימפטומים פוסט-טראומתיים קשורים באופן חיובי לשונות קצב-לב טובה יותר.
מסקנות: המחקר מצביע על הדומה והשונה בין ניצולי שואה לקבוצת הביקורת ומדגיש את הדואליות של הקשרים בין סימפטומים פוסט-טראומתיים וצמיחה פוסט-טראומתית. הממצא של שונות קצב-לב טובה יותר בקרב ניצולי השואה מצביע על חוסן פיזיולוגי בקבוצה זו.
המלצות יישומיות: מודעות אנשי מקצוע לדואליות של מצוקה וחוסן נחוצה לצורך התערבות מותאמת. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בידע שיופק מהמחקר הנוכחי בטיפול בקורבנות טראומה מבוגרים בעולם.
