מטרות: לבחון ולאפיין את ההשלכות על הרווחה הנפשית והבריאות הפיזית של הטיפול הקבוע בנכדים הניתן על ידי סבים.
שיטה: השתתפו 243 סבים וסבתות, בגילאי 57-85, המסייעים בטיפול בנכד אחד או יותר באופן קבוע ומתמשך, בהיקף של לפחות 5 שעות שבועיות.
ממצאים: במודלים של משוואת מבניות, מספר גבוה של ימי טיפול קשור לרווחה נפשית גבוהה (רגשות חיוביים גבוהים ורגשות שליליים נמוכים), פחות סימפטומים סומאטיים ושונות קצב לב גבוהה יותר (אינדיקטור לבריאות פיזית). אולם, כאשר מספר ימי הטיפול קשור לתפיסות גבוהות של עומס בתפקיד ושבי בתפקיד, אלו נקשרים לתוצאות שליליות של רווחה נפשית ובריאות פיזית. היקף גבוה של שמירה בלילות קשור ישירות תוצאות בריאות שליליות שביטוין בשונות קצב לב נמוכה.
מסקנות: המחקר מרחיב את הידע אודות השלכות הטיפול המסייע-הקבוע בנכדים, על הרווחה הנפשית והבריאות הפיזית של הסבים, כמו גם אודות תהליכי דחק בגיל הזקנה והשלכותיהם. התערבויות פסיכו-סוציאליות עם מבוגרים צריכות להביא בחשבון את הסבאות כגורם לרווחה כמו-גם גורם סיכון.
