הפרעת אכילה כפייתית נתפסת כהפרעה רגשית המאופיינת בתבניות חשיבה והתנהגות לא תקינות, ומטופלת בעיקר על ידי דיאטנים. כך, שהדגש הטיפולי מושם על הקניית הרגלי אכילה ובניית תפריט מותאם לצרכים התזונתיים ולסגנון החיים של המטופל.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהי תרומתם של משאבים אישיותיים, משאבים סביבתיים ומנגנוני הגנה של הנפש, המאפיינים נשים הסובלות מהתעללות פסיכולוגית בזוגיות, להתמכרות לאכילה כפייתית. בנוסף, בדק המחקר מהו התפקיד הממתן של רמות בשלות מנגנוני הגנה של הנפש, בקשר שבין התעללות פסיכולוגית בזוגיות לבין התמכרות לאכילה כפייתית.
במחקר השתתפו 380 נשים שמילאו שאלונים כמותניים, באופן אנונימי בגרסה אלקטרונית. השאלונים התייחסו למשתנים הבאים: דיפרנציאציה של העצמי, התעללות פסיכולוגית בזוגיות, התמכרות לאכילה, רמות בשלות מנגנוני הגנה, איכות הזוגיות ומשמעות בחיים. בנוסף התבקשו הנשים להתייחס לשורה של משתנים סוציו-דמוגרפיים.
ממצאי המחקר העלו, כי ככל שאישה בעלת משאבים אישיותיים וסביבתיים גבוהים יותר (רמת דיפרנציאציה גבוהה, יותר משמעות בחיים, מנגנוני הגנה בשלים, זוגיות טובה וחברוֹת קרובות), כך היא מתמכרת פחות לאכילה כפייתית. עם זאת, רמת ההתמכרות בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות גבוהה יותר בהשוואה לנשים שאינן חוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות. בנוסף נמצא כי בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות, מנגנוני ההגנה ממתנים את הקשר בין ההתעללות הפסיכולוגית בזוגיות לבין מידת ההתמכרות לאכילה כפייתית.
חשיבות המחקר הינה בהרחבת הידע האמפירי אודות התמכרות כפייתית לאכילה והתייחסות לאופי ההגנתי שלה במצבים של התעללות פסיכולוגית בזוגיות. ממצאי המחקר עשויים לאפשר עבור אנשי טיפול, ובעיקר לעובדים סוציאליים, המטפלים בנשים בקהילה ובמערכות ובמסגרות שונות הכוללות בתי חולים, קופות חולים ובריאות הנפש, הבנה מורכבת של תופעת ההתמכרות לאכילה כפייתית ופיתוח התערבות טיפולית מותאמת.
