רציונל/רקע: בשנים האחרונות ניתן דגש בעבודתם של העובדים הסוציאלים על עבודה עם צעירים לאחר גיל 18 (שלב הבגרות בהתהוות), במטרה לסייע לאותם צעירים לפתח זהות אישית בוגרת. אחת האוכלוסיות המעניינות בהקשר זה היא של צעירות דתיות-לאומיות, שבהשוואה לצעירות חילוניות, מצויות בצומת רגיש בין צווי ההלכה לבין ההתפתחויות הטכנולוגיות והאחרות שטומן בתוכו העולם המודרני וככאלה מהוות אוכלוסיה מאתגרת עבור העובדים הסוציאליים הנפגשים איתן.
מטרות ושיטה: מטרת המחקר הנוכחי היתה העמקת והרחבת הידע הקיים בנוגע לאוכלוסייה זו ובאופן ספציפי, בחינת תרומתם הייחודית והמשולבת של משתנים אישיים (תפיסת עצמי מיני, אסטרטגיות התמודדות דתית, שליטה עצמית) וסביבתיים (תפיסת היחסים עם האם ושימוש ברשתות חברתיות) לבין גיבוש זהות אישית ושביעות הרצון מהחיים. אלו, נבחנו בראי תיאוריות התפתחותיות העוסקות בגיבוש הזהות האישית ובמאפייני תקופת ה"בגרות בהתהוות". במחקר השתתפו כ-369 צעירות, דתיות - לאומיות וחילוניות (קבוצת השוואה) בין הגילאים 18-31 (תקופת הבגרות הצעירה), בדגימת נוחות שאינה הסתברותית. איסוף הנתונים התבצע בנקודת זמן אחת, באמצעות שאלונים למילוי עצמי אשר הופצו בשיטת כדור השלג ובאמצעות הרשתות החברתיות.
ממצאים: מממצאי המחקר עולה כי צעירות דתיות לאומיות בהשוואה לצעירות חילוניות מאופיינות בשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, תפיסת עצמי מיני נמוכה יותר ובשימוש נרחב יותר באסטרטגיות התמודדות דתית. זאת ועוד, בקרב שתי הקבוצות נמצא קשר חיובי בין תפיסת העצמי המיני, תחושת השליטה העצמית ותפיסת היחסים עם האם כתומכים לבין גיבוש זהות אישית ושביעות הרצון מהחיים. בנוסף, נמצא קשר שלילי בין אסטרטגיות התמודדות דתית שלילית לבין גיבוש זהות אישית ושביעות הרצון מהחיים, בקרב קבוצת המחקר בלבד וקשר חיובי בין שיתוף מידע ברשתות החברתיות לבין גיבוש זהות אישית, בקרב קבוצת ההשוואה בלבד.
מסקנות: ממצאי המחקר ממפים את המשתנים בהם עובדים סוציאלים יכולים להתערב בעבודתם עם צעירות דתיות לאומיות, במטרה לפתח תוכניות התערבות פרטניות, משפחתיות וקהילתיות בעבור צעירות אלו.
