רציונל/רקע:
בהרצאה יוצג טיפול פרטני בבחורה צעירה, מכורה לקוקאין, שהגיעה לטיפול במרכז הגמילה והשיקום "צעד אחר צעד" בנתניה (מסגרת פנימייתית סגורה). לאחר שבועות ספורים, החלה המטופלת לסבול מהתקפי פרכוסים ממושכים בעיקר בחדר הטיפולים אך גם מחוצה לו, אותם נהגה לכנות "כמו דג מחוץ למים" במהלכם הייתה בהכרה מלאה. במקביל, החלה המטופלת לרמוז, בטיפולים הקבוצתיים ובטיפול הפרטני על אירוע מילדותה שבו הותקפה מינית על ידי אביה. על רקע התנהלותה הכללית במרכז, עלו בי ובצוות הטיפולי תהיות לגבי כנותה של המטופלת לגבי אירוע התקיפה. לבסוף, באחת משיחותינו הפרטניות התעקשתי כי תספר לי על שהתרחש. התברר לי כי בילדותה נאנסה על-ידי אביה, תקיפה שהייתה לדבריה חד-פעמית. בשיחותינו הבאות התברר כי היא סובלת מהפרעה פוסט-טראומטית בעקבות האירוע: הבזקים (פלאשבקים מהאירוע), סיוטים ועוד. כעת יכולנו לפנות לטיפול בטראומה בעזרת שיטת החוויה הסומאטית.
מטרות/שיטות ההתערבות:
שיטת החוויה הסומטית או Somatic Experiencing (ובקיצור: SE) שפותחה ע"י ד"ר פיטר לוין מיועדת לטיפול במצבי מתח וטראומה. לפי שיטה זו, הגורם להתפרצות סימפטומים טראומטיים רגשיים (כגון קושי בויסות רגשי, ניתוק) ופיזיולוגיים (כאבים כרוניים, קשיים בשינה, היעדר אנרגיה/עוררות יתר כרונית ועוד) איננו האירוע הטראומטי עצמו אלא קשיים שיצר האירוע ביכולת הוויסות של מערכת העצבים האוטונומית. מוקד ההתערבות הינו הפניית תשומת הלב של המטופל/ת לתחושותיהם הגופניות בעודם מעלים זיכרונות באופן הדרגתי מהאירוע שהתרחש.
ממצאים: לאחר 5 חודשי טיפול אינטנסיביים שככו הסימפטומים הפוסט-טראומטיים (ההבזקים והסיוטים חלפו), הפרכוסים נעלמו וניתן היה להמשיך בעבודה טיפולית על סוגיות אחרות.
מסקנות והמלצות יישומיות: טראומה מוכרת יותר לאנשי מקצוע כאוסף של סימפטומים רגשיים בעוד שהסימפטומים הפיזיולוגיים מוכרים פחות. קיימת חשיבות רבה בהעלאת המודעות של אנשי מקצוע לסימפטומים הפיזיולוגיים כדי שיוכלו להתאים התערבות מיטבית.
