בשנים האחרונות יותר יותר ממצאים מעידים כי תהליכים חברתיים בשכונות הינם בעלי השפעה על שיעורי ההתעללות בילדים ובהתאם גוברת ההבנה לגבי חשיבותן של התערבויות קהילתיות במניעת התעללות בילדים. עובדי רווחת הילד הינם קבוצת אנשי מקצוע מרכזית הפוטינציאלית לקחת חלק בהתערבויות מסוג זה. יחד עם זאת, מעט מאוד ידוע על התפיסות של קבוצה זו לגבי תהליכים חברתיים בשכונה והאם הן מתיישבות עם אלו של התושבים. מחקר זה ניסה לענות על הפער הזה על ידי השוואת תפיסותיהם של 260 עובדי רווחת הילד ו-400 תושבים מעשרים שכונות באוהיו, קליבלנד. בהתאם לאופי הדגימה, המחקר השתמש בניתוח רב רמתיים תוך שיקלול משתנים ברמת הפרט וברמת השכונה. הממצאים מעידים על כך שעובדי הרווחה נטו לזהות רמות גבוהות יותר של `אי סדר` ורמות נמוכות יותר של `לכידות חברתית` לעומת התושבים. כמו כן, משתנים שונים ברמת השכונה השפיעו על התפיסות של שתי הקבוצות לגבי `אי סדר`. ממצאים מעניינים נמצאו גם לגבי ההשפעה של הזהות האתנית על התפיסות של `אי סדר`, אשר מתיישבים עם הספרות המועטת בנושא. המחקר חושף פערים לגבי תפיסות השכונה של תושבים ועובדי רווחת הילד העשויים להיות בעלי השלכות כאשר מנסים ליישם התערבות קהילתית למניעת התעללות בילדים. יש מקום להעלאת מודעות בקרב העובדים בנושא, במיוחד כאשר התערבות מניעתית מסוג זה עומדת על הפרק.
