תחת אלו תנאים עובדים סוציאליים יפעלו כיזמי מדיניות? באלו אסטרטגיות ישתמשו על מנת לקדם את השפעתם על עיצוב מדיניות ציבורית?
יזמי מדיניות הם אינדיבידואלים המנצלים חלון הזדמנויות על מנת להשפיע על תוצאות מדיניות – מבלי שיש בידם את המשאבים לעשות זאת בעצמם. בעוד הספרות הצביעה על העובדה כי ביורוקרטים ברמת הרחוב עשויים לפעול כיזמי מדיניות, פעילות זו נחשבת כמוגבלת לתחום היישום. קרי, על פי מחקרים קודמים, ביורוקרטים אלה עשויים להשפיע ברמת האינדיבידואל רק באמצעות השפעה על יישומה של מדיניות שנקבעה על ידי פוליטיקאים וביורוקרטים רמי-דרג. אלא שהספרות של מדיניות חברתית הצביעה זה מכבר על פעולות של עובדים/ות סוציאליים/ות המנסים להשפיע על עיצוב מדיניות ברמת הקבוצה.
כמו רבים אחרים, עובדים/ות סוציאליים/ות נחשבים לביורוקרטים ברמת הרחוב. אף הם עובדי ציבור הנמצאים בקשר יומיומי עם אזרחים, ומתוקף תפקידם אוכפים ומוציאים לפועל מדיניות ורגולציה המוכתבת מלמעלה. במציאות של משאבים מוגבלים, דרישות סותרות ומדיניות לא ברורה (או לא מותאמת), על ביורוקרטים ברמת רחוב להפעיל שיקול דעת כדי להתאים בין דרישות המדיניות לדרישות השטח בספקם לאזרחים שירותים ומוצרים ציבוריים.
לאחרונה, גוברת ההבנה (ואף הדרישה) כי עובדים/ות סוציאליים/ות ייקחו חלק משמעותי יותר בהשפעה על מדיניות חברתית. זאת, בין היתר באמצעות פרקטיקות מדיניות, שהנן סוג ספציפי של השתתפות פוליטית. בהקשר של עבודה סוציאלית, המחקר הנוכחי מבקש להצביע על תת-תחום של פרקטיקת מדיניות, המכונה בספרות: "יזמות מדיניות ברמת הרחוב".
במחקר זה נבקש לא רק להראות כי ביורוקרטים ברמת הרחוב אכן עשויים לפעול כיזמי מדיניות ולהשפיע על עיצוב מדיניות ציבורית ברמת האינדיבידואל, אלא אף להצביע על הגורמים שיובילו אותם לנקוט בפעולות אלו. בנוסף, נבקש להמשיג ולנתח את האסטרטגיות בהן יעשו שימוש בפועלם כיזמי מדיניות.
אנו מדגימים את טענותינו באמצעות ניתוח מקרה הבוחן של עובדים/ות סוציאליים/ות המנסים להשפיע על תוצאות מדיניות בתחום ההתחדשות העירונית ובכך לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. בהתבסס על קבוצות מיקוד, ראיונות עומק וניתוח טקסטואלי של מקורות ראשוניים ומשניים, מצאנו כי מספר קטן של עובדים סוציאליים אכן פועל כיזמי מדיניות ומשפיע, הלכה למעשה, על תחום ההתחדשות העירונית בישראל.
