הפוסטר שברצוני להציג בכינוס הארצי ה- 19 של העובדים הסוציאליים, מתמקד בסוגיות ואתגרים ייחודיים המקבלים התייחסות ומענה במסגרת העבודה הטיפולית "בבית החם" לנערות חסרות מעמד ובסיכון, ממשפחות של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה (להלן- "נערות מהקהילה הזרה"). הפוסטר מחולק לראשי הפרקים:
רקע
בחלק זה של הפוסטר אביא רקע קצר על הקהילה הזרה לה משתייכות הנערות. בנוסף, אסביר את הרציונל להקמת ה"בית החם" עבור הנערות.
מטרות
בחלק זה אתאר את המשימה המרכזית של מסגרת "הבית החם" והצוות המטפל, כפי שהוגדרה על ידי משרד הרווחה ועמותת "יד רחל".
שיטת ההתערבות
העבודה הטיפולית הינה כוללנית, כלומר- ממוקדת באינטראקציה בין הצוות והנערות במרחבים השונים המזמנים הזדמנויות טיפוליות, ומשלבת בין סוציותרפיה ופסיכותרפיה. ניתן להתייחס למרחבים הטיפוליים כמרחבים מעבריים, ולנשות הצוות כמהוות פונקצייה של אובייקט מעבר.
העבודה הטיפולית בעלת מאפיינים "בלתי פורמאליים"- וזאת על מנת לעודד יצירת קשרים אותנטיים ובעלי משמעות המבוססים כמה שניתן על בחירה חופשית, בהם ניתנת הזדמנויות לפרשנות והבניה של חוויות.
בהצגת הפוסטר ארחיב מעט לגבי כל מושג שמתואר בשיטת ההתערבות.
ממצאים
הבית החם לנערות מהקהילה הזרה פועל כשלוש שנים, בתוך כיתה בבית הספר "ביאליק רוגוזין". הצוות מורכב מעובדות מקצועיות, סטודנטיות ומתנדבות. הנערות מקבלות סדר יום קבוע בו מתרחש מעבר בין מרחבים שונים כמו- מרכז למידה, פעילות שיא, ארוחת ערב ועוד. בנוסף, מקבלות הנערות חוגים, מפגשי העשרה ויציאות לפעילויות שיא מחוץ לבית החם.
בעבודת ה"בית החם" עולים אתגרים וסוגיות ייחודיים שארחיב לגביהם ולגבי ההתייחסות והמענה הניתנים במסגרת ה"בית החם" בפוסטר. בתקציר זה אני מביאה אותם ככותרות:
אתגר הטרנספורמציה מכיתה בבית ספר למרחב בעל מאפיינים של בית חם.
קיום סדר יום קבוע בנוכחות קבועה של הנערות.
סוגיית חוסר המעמד של הנערות.
עיסוק בשאלת הזהות
בין ילדות לבגרות- נערות הוריות שמבטאות רגרסיה משמעותית במרחב הטיפולי.
עוני ותנאי חיים דלים
עבודה ברגישות תרבותית
קושי בעבודה עם ההורים
טראומטיזציה משנית
מסקנות
אביא התייחסות מעמיקה לכך שהבית החם לנערות מהקהילה הזרה עובד כשלוש שנים, ומתבצעת בו למידה בלתי פוסקת של צרכי הנערות, האתגרים והסוגיות הייחודיים על מנת לדייק את המענה הניתן במסגרתו.
