עבודה סוציאלית - משלח יד לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה".
מסגרות העבודה העיקריות הינן ציבוריות – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ועוד.
אך האם זהו תחום העשיה היחיד הלגיטימי בעבודה סוציאלית?
הסימפוזיון מבקש להעלות את מקומה של העבודה הסוציאלית העצמאית כתחום המרחיב את סל השירותים, המאפשר הנגשה של המקצוע לאוכלוסיות חדשות, המעודד חשיבה יצירתית ופורצת דרך תוך דרישה להשקעה ולקיחת סיכונים וכתחום בעל פוטנציאל להשפעות חיוביות על העבודה הסוציאלית הציבורית.
"יזם הוא אדם שיוצר ומניע פעילות אנושית חדשה ומגייס את המשאבים הדרושים למימושה", (ברנקו וייס, "חשיבה יזמית", 1999).
עם כל זאת, קיים כיום קושי גדול לייצר ולקדם יוזמות עצמאיות בתחום העבודה הסוציאלית, תחום שנשלט כמעט בלעדית על ידי השירותים הציבוריים.
אנו נתקלים בחשדנות המערכות הציבוריות כלפי יוזמות עצמאיות, בקשיים כמו העדר תמיכה מקצועית ודרך חתחתים ובדעת קהל המתייגת את המקצוע כשייך לטיפול באוכלוסיות מצוקה בלבד, בעוד ישנן אוכלוסיות נוספות הזקוקות לשירותי הידע, היעוץ, ההכוונה והראייה המערכתית של העו"סים.
