רקע
המחסום העיקרי העומד בפני אנשים עם לקות שמיעה דוברי שפת סימנים בהשתלבות בחברה השומעת הוא התקשורת. תרגום לשפת סימנים מהווה את צורת ההנגשה המועדפת על אוכלוסייה זו.
אגף השיקום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מספק שירותי תרגום קהילתיים מ/לשפת סימנים לחרשים. לכל זכאי מוקצבות שעות תרגום שנתיות ללא עלות, אותן הוא יכול לצרוך בקהילה לצרכיו השונים. עד כה טרם נבדקה יעילות השירות.
מטרה ושיטה
נבדקה המידה שבה התרגום מגדיל את השתתפותם של האנשים החרשים בפעילויות בתחומי חיים שונים ומיטיב את איכות ההשתתפות בהם.
נשלחו שאלונים ל-969 חרשים מתוך כ – 2,500 אנשים חרשים שצרכו שירותי תרגום. התקבלו 320 שאלונים מלאים.
ממצאים
השימוש העיקרי בשירותי תרגום קהילתיים התבצע בשירותי בריאות ומשרדי ממשלה/רשות מוניציפלית, וכן במסגרות חינוכיות של ילדי הצרכנים.
80% מהמשתתפים ציינו ששירותי התרגום הקהילתיים מועילים בהשתלבות בחברה השומעת. 56% מהם ציינו כי ללא שירותי תרגום היו נמנעים מביצוע בדיקות רפואיות, השתתפות באספות הורים, ומיצוי זכויות במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות. חלקם הדגישו את חיוניות התרגום עבורם באמצעות ביטויים, כגון: "אני אבוד בלי התרגום". המשתתפים הדגישו את הצורך בזמינות תמידית של מתורגמנים בבתי חולים, קופות חולים, משטרה ועוד.
מסקנות והמלצות יישומיות
שירותי התרגום הקהילתיים של אגף השיקום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מאפשרים לחרשים דוברי שפת סימנים לצרוך מגוון של שירותים ציבוריים. רבים מהם נמנעים מביצוע פעולות חיוניות בהעדר שירותי תרגום. מערכות ציבוריות רבות אינן מונגשות עבורם, והם נאלצים להסתמך על שירותי התרגום הקהילתיים בלבד לצורך קבלת שירותים רפואיים ושירותים ציבוריים אחרים. המערכות הציבוריות צריכות לספק הנגשה לשונית לחרשים דוברי שפת סימנים בכדי לאפשר שוויון זכויות מלא בצריכת השירותים בעיקר במצבי חירום.
