רציונל
עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי העוסק בבעיות חברתיות ואישיות. טומנת בחובה מפגש מתמיד עם מטופלים המתמודדים עם כאב ומצוקה נפשית. חלקם אף קורבנות לאירועים טראומטיים.
לפי מחקרים המטפל חווה זליגה של חומרים טראומטיים ועשוי להרגיש תסמינים הדומים בחלקם לתסמיני המטופלים. הספרות מצביעה על חשיבות ההדרכה בהתמודדות המטפל עם תכנים טראומטיים, ממנה עולה כי הדרכה עשויה לסייע בהפחתת טראומטיזציה משנית ועקיפה. עם זאת, מצאנו התייחסות מועטה להשפעות מאפייני ההדרכה בהקשר לתופעה.
מטרה
במחקר התמקדנו באיתור המרכיבים המסייעים למטפל בהתמודדות עם הטראומטיזציה המשנית והעקיפה.
נבדק הקשר בין היבטים שונים של הדרכה(תדירות, סוג ואוריינטציה) לבין הופעת תסמינים של טראומטיזציה משנית ועקיפה בקרב עובדים סוציאליים במאוחדת.
שיטה
הועבר שאלון מקוון פנים ארגוני לכ- 100 עו"ס העובדים במרפאות ראשוניות, מקצועיות ובמכוני התפתחות הילד. ענו– 58 עו"ס.
נבחנו 3 השערות מחקר - המתייחסות לתדירות, סוג ואוריינטציית ההדרכה.
ממצאים
להלן הממוצעים לשאלות המרכזיות. בסקלה של 1-5.
• תסמיני טראומטיזציה משנית - 1.77. תסמיני טראומטיזציה עקיפה - 2.9.
• תחושת מסוגלות לעזור למטופלים גבוהה - 4.07.
• אוריינטציית ההדרכה המקובלת - חינוכית - 3.5.
• חשיפה לתכנים קשים - מחלה קשה (3.7), חולי נפשי (3.4).
• סוג הדרכה - כתובת לעיבוד רגשי של תכנים קשים – בעיקר עם עמית לעבודה (3.58).
• לא נמצאו קשרים עם מובהקות.
מסקנות
• למרות שלא נמצאו קשרים עם מובהקות בין תסמיני הטראומטיזציה לבין מאפייני ההדרכה, ניתן לציין שתחושת המסוגלות גבוהה ושעמית לעבודה מהוות כתובת מרכזית לעיבוד תכנים.
• יש חשיבות להרחיב מחקר זה לכלל השירותים הסוציאליים.
