ההרצאה הינה תוצר של עבודת מ.א העוסקת במשמעות שנשים מעניקות למחזור החודשי. במסגרת המחקר, שנעשה במתודלוגיה איכותנית ומבוסס על 12 ראיונות עומק, שבה ועלתה הוסת הראשונה כאירוע מכונן בחיי הנערה, שמסמל בד בבד את סוף הילדות ותחילת הנשיות ומערב בתוכו תמות של בושה, הסתרה וחוסר אונים, כמו גם, התרגשות וציפייה.
הוסת הראשונה מהווה עבור הנערה נקודת ציון בה היא נאלצת, באופן כפוי, להיפרד מהילדות ובה בעת מתחילה להכיר את האפשרות של גופה ליצור חיים. באותה עת נחשפת הנערה להפיכתה לאובייקט עבור המבט הגברי. לפי כך, כפי שעלה מהראיונות, הוסת הראשונה, שמגלמת בתוכה חווית חוסר שליטה, עלולה להיות נקודת הניתוק הראשונה מהגוף – כזו שעשויה להתבטא בהמשך בהפרעות אכילה, פגיעה עצמית, וכו`.
נוסף לכך, הוסת הראשונה כרוכה עבותות ביחסי אימהות ובנות, כאשר תגובת האם נצרבת בתודעת הבת ומעצבת את תפיסותיה על הוסת. זאת ועוד, בחברה המתייחסת לוסת כטמאה, מלוכלכת וככזאת שיש להסתירה. למעשה, על הנערה להפנים במהירות את הנורמות החברתיות המצופות ממנה, להשתלט ולרסן את הוסת, פן תפרוץ החוצה ותחשוף את קלונה. תמות אלו העוסקות במשמעות הוסת הראשונה כמתעצבת בדיאלוג תוך-אישי, בינאישי וחברתי ידונו בהתאם דרך שלושה מוקדים עיקריים – בושה וטראומה עיקשת, יחסי אימהות בנות והפוליטיקה של ה- PMS, כאשר כל אחד מהנושאים מגלה טפח נוסף היחסים המורכבים שבין נערה לבין הוסת הראשונה.
לסיכום, אבקש להציע המלצות לפרקטיקה, ובינהם המלצה על התערבות קבוצתית במסגרתה יוכלו נערות להיחשף לידע מוקדם בנושא, להעביר את חווית הוסת מן הנסתר אל הגלוי ולהיגאל מהבדידות אשר עלולה לאפיין את חווית המחזור הראשון ותחילת ההתבגרות המינית.
