רקע:
מרבית המטופלים הינם דור המשך למשפחות מצוקה, חסרי אמון בממסד ומביעים לעיתים קרובות תחושות ייאוש. חלק מאוכלוסיית בוגרים זו הינה בסיכון לפגיעה והידרדרות במצב תפקודי ובריאותי עד כדי סיכון ממשי כתוצאה מהזנחה עצמית. אוכלוסיות אילו צרכני זמן באופן לא רגיל ודורשים המון תשומת לב, ונטילציה, תמיכה וליווי מתמיד ועקבי. בהנחה כי האדם הוא ייצור חברתי, השואף לקיים אינטראקציה ומערכות יחסים עם בני אדם אחרים אזי בדידותו נובעת מ"שיבוש" כלשהו במהלך חייו. האדם הבודד בד"כ אינו יכול למצוא משמעות לחייו בעיקר בגלל חוסר האינטראקציה עם אחרים. הוא נתון לפחדים מסוגים שונים ומוצא "נחמה" בקשר שלו עם השירותים השונים בקהילה.
מטרות: המטרה הוגדרה בתחילת התהליך כ"קבוצה להפגת בדידות" והוגדרו יעדים ומטרות נוספות אשר מושגות במפגשים: יצירת קשר רגשי וחברתי, מסגרת של השתייכות חברתית, תמיכה ועזרה הדדית ועוד, העשויים להקל את תחושת הבדידות, הרחבת המעגל החברתי של הפרט ועוד.
מהלך: הקבוצה מונחית על ידי עובד סוציאלי וסייעת מלווה. הקבוצה נפגשת אחת לשבוע למשך שעה וחצי, משתתפים בה בקביעות כ- 16 מטופלים המוגדרים "בודדים". המפגש מתקיים בתוך המחלקה לש"ח והינו באווירה משפחתית עם ארוחת בוקר קלה וזאת בכדי ליצור חיבור חיובי בין חברי הקבוצה. בנוסף לכך מובאים תכנים שונים ומתחומים שונים הרלוונטיים לצרכים שלהם, כגון: הוצאה לפועל, ומערכת המשפט בישראל, זכויות הדיור ממשרד השיכון וכו`. במקביל- לעיתים משולבים סדנאות על דימוי עצמי, חיזוק ה"אני", התמודדויות במצבי לחץ ומשבר, פיתוח מיומנויות חברתיות ועוד. המשתתפים מביעים שביעות רצון מהשתתפותם, היענותם והגעתם למפגשים הינו גבוהה במיוחד.
ממצאים: הקבוצה הפכה למקור של כוח, חוסן והעצמה עבור חבריה וניתן לראות שינויים תהליכיים מדהימים בקרב החברים בה.
מסקנות והמלצות יישומיות: מחד, הקבוצה משמעותית מאוד עבור החברים בה והם הופכים להיות משמעותיים בעיני עצמם והקהילה. מאידך, הקבוצה מפחיתה את "העומס" על עו"ס המשפחה ומאפשרת לו לראות את הכוחות של המטופל באופן ממצה.
