כמעט כל אדם נושא עימו סיפור של אובדן המלווה אותו כשק כבד על כתפיו. האובדן עשוי להיות קשור לאדם שנפטר, לפרידה, לשינוי ומעבר ולכל דבר או אדם משמעותי שאיננו עוד. מטבעו, האובדן מותיר אחריו חלל עצום, הדורש תהליך עיבוד כדי לשאת ולהתמודד עם המורכבות האינסופית של האבל. חוויה שכיחה הינה בדידות בעקבות האובדן. בדידות שמקורה בהישארות מאיימת עם חלל שנוצר, או חוויה שהאדם בלי מערכת תמיכה משמעותית, וללא שותפים לכאב או לתקווה. מכורח הכאב והבדידות, נטייתם של רבים היא להתעלם מהאובדן, אך להיות מופעלים על ידו, ולשחזר בנסיבות חיים שונות את החוויה שבעקבות האובדן. לכן, מטופלים מצהירים על בעיה אחת, אולם ברקע קיים אֵבֶל בלתי מעובד שמשפיע על הבעיה ואף יוצר אותה, בעוד האבל נותר ברובד הסמוי הבלתי מדובר. גם במערכת זוגית ומשפחתית עולות ברובד הגלוי סוגיות קונפליקטואליות, כגון: נטישה, אשמה, האשמה, בגידה. עם זאת, ברובד הסמוי מפעילים סיפורי האובדן את הסוגיות העכשוויות ביחסים. האבל נותר חוויה בלתי מדוברת, כשקשר שתיקה בין בני הזוג או בני המשפחה מונע את העלאתו של האבל לרובד הגלוי. העבודה הטיפולית דורשת גילוי, התבוננות ועיבוד של חווית האובדן באופן שיותאם למקומו של המטופל, יחד עם נוכחות רגשית מותאמת של המטפל.
בהרצאה זו נבחן מדוע וכיצד עובר האבל מהרובד הגלוי לסמוי אצל יחידים, זוגות ומשפחות, וכיצד מפעיל את האדם ויחסיו עם הזולת. נשאל בהרצאה האם וכיצד להעלות את האבל לרובד הגלוי בטיפול, בדגש על טיפולים משפחתיים. נשוחח על עבודת האבל כגורם מקדם בטיפול. נביא תיאורי מקרה של טיפולים שונים בהם נעשה תהליך כזה.
