מדובר במשפחה דתית ברוכת ילדים בה הבן הבכור פגע מינית באחיותיו, הובא לדין והורחק מהבית לתקופה ארוכה למעונות "חסות הנוער," שם טופל באופן אינטנסיבי.
הורי הנער הביעו מצוקה וכמיהה לאיחוד המשפחה מחדש, אך לא הצליחו להתארגן לתהליך טיפולי. הם הביעו חשדנות ותסכול כלפי גורמי הטיפול והרווחה אותם חוו כשיפוטיים ומרוחקים.
בקשר של קצינת המבחן נעשה שימוש במיומנויות הטיפול המשפחתי, לצד שימוש בסמכות שניתנה לה על פי חוק ותוך כדי התייחסות מערכתית המאפיינת את עבודת קציני המבחן.
מטרת הטיפול הייתה לתמוך ביחידת ההורים ולהעצים אותה כעמוד השדרה של המשפחה ובהמשך לאפשר יצירת דיאלוג בין בני המשפחה, תוך תיקוף של רגשות הנפגעות ומתן במה לנער התוקף לקחת אחריות מלאה על הפגיעות מול הנפגעות והמשפחה כולה. במהלך הטיפול כולו, שארך כשנתיים, ניתן לזהות ארבעה שלבים: שלב של JOINING, יצירת קשר ובנית אמון, שלב שני ובו הדרכה הורית ובמקביל דיאלוג של ההורים עם הבן הפוגע, שלב נוסף של התערבות מול הנפגעות שנעשה ביחד עם עו"ס לחוק הנוער, ולבסוף, המפגשים המשפחתיים שכללו את כל המעורבים ואפשרו חזרה של הבן לחיק משפחתו. לתהליך היו שותפים באופן פעיל ואינטנסיבי עו"ס לחוק הנוער שטיפלה בנפגעות והעובדת הסוציאלית של הנער במעון.
מתוך ההתערבות ניתן ללמוד על שימוש בכלים הסמכותיים והאחרים שעומדים לרשות קצין המבחן על מנת להגביר מוטיבציה לטיפול משפחתי אצל משפחות שמגלות קושי והתנגדות לטיפול. בנוסף, ניתן להבחין במאפיינים הייחודיים של קצין המבחן שהוא גם מטפל משפחתי.
בעבודה מול משפחות עם מאפיינים מורכבים ומאתגרים במקרים של פגיעה מינית, קיים הכרח בחלוקת הנטל בין הגורמים המטפלים מתוך שירותים שונים. מכאן החשיבות הרבה לעבודתו של מנהל המקרה (case manager) שיש לו קשר משמעותי של אמון עם המשפחה הדואג לתיווך ולתיאום בין המעורבים.
