מעוט מחקרים ודיווחים קליניים מצביעים על זה שהורים לילדים שנפגעו מחוץ למשפחה חווים מצוקה נפשית משמעותית ומתמשכת, והתייחסות טיפולית להורים אלו מאפשרת להם יותר פניות לצרכים הרגשיים של ילדיהם ולהביא להחלמתם.
הבסיסים התיאורטיים לעבודה זו הם תיאורית המשבר ותיאורית המערכות בהקשר המשפחתי . הפרעה במערכת כמו פגיעה מינית גורמת לחוסר שיווי משקל ולצורך לגייס כוחות כדי להשיבו. שינוי אצל אחד מבני המשפחה משפיע על השאר. מושג נוסף הינו הטראמטיזציה המשנית אשר מוגדת כ "תוצאה טבעית של התנהגויות ושל רגשות הנובעים מידיעה על מאורע טראומטי שנחווה על ידי אנשים משמעותיים אחרים - הסטרס שנובע מהעזרה או מהרצון לעזור לאדם שבטראומה או לאדם סובל"
מטרת ההרצאה להביא את הנרטיבים של ההורים מתוך ניתוח תוכן ראיונות עומק של ההורים על הצרכים שלהם, חוויותיהם, תפיסותיהם ותובנותיהם, דרכי התמודדות, מקורות תמיכה, והערכתם את העזרה הפסיכו סוציאלית שהם וילדיהם קיבלו מאנשי מקצוע. אנו מניחים כי רק בדרך זו של למידה מהקליינטים תתאפשר הבנה יותר עמוקה ואמינה של התופעה הנחקרת-חווית ההורות לילד הנפגע. למידה זו תורמת לפיתוח מודלים טיפוליים עבור ילדים שנפגעו מינית מחוץ למשפחה הכוללים הרחבה של התמיכה ההורית.
ממצאים מצביעים על שונות גדולה בתגובות של ההורים בהשוואה להורים שילדיהם נפגעו במסגרת המשפחה. בנוסף עולה קול חזק מההורים לגבי חשיבות הטיפול המידי, זמינות הטיפול, תדירות המפגשים, שייכות המטפל, כמשאבים חשובים המחזקים את התמודדות ההורה עם הפגיעה .כמו שנאמר ע"י אחת האמהות: "לטפל בילד בלי לטפל בהורים זה לבנות בית חולים מתחת לגשר שבור. זה לא יעזור כי כל הזמן יהיו פצועים אבל אם תתקנו את הגשר ותתנו להורים את הכיוון אז הכל יהיה יותר טוב... "
