"הוא אח שלי ואני אוהבת אותו. הוא לא התכוון אבל.....". בשנים האחרונות ישנה עליה בדיווחים על פגיעות מיניות בין אחים. תופעה זו היא בלתי נסבלת עבור הקורבן, הוריו ובני המשפחה האחרים אשר נקרעים בין הנאמנויות . בתקציר זה אנו מביעות חשיבות רבה לטיפול המשפחתי במקרים אלו. אם כטיפול בנוסף לטיפולים פרטניים ובמקרים אחרים כטיפול המרכזי בפגיעה.
בספרות ובפרקטיקה קיימת נטייה להתייחס לפגיעות בין אחים בצורה דיכוטומית. יש נפגע ויש פוגע. אולם אנו יודעים שביסוד הפגיעה המינית ישנה אינטראקציה בין שני משתתפים לפחות. מהניסיון הקליני שלנו למדנו שלעיתים האחים תופסים את האירועים המיניים כביטוי מהנה ונעים של הקשר בניהם ולעיתים עצם ההבנה שיש לשמור זאת בסוד ולא להיתפס הופך זאת לגורם המחבר בניהם, זאת בעיקר כאשר קיים מצב של הזנחה וחסך רגשי. מצב זה הופך ללא נורמטיבי ואף מעוות את היחסים.
הקרבה המשפחתית והפיזית בין בני המשפחה והמורכבות שבגילוי הפגיעה מחייבות לדעתנו את היעדר הפיצול ואת הישיבה יחד, תוך החזקה בו זמנית של הנרטיבים השונים ואפשור דיבור משותף ללא סודות ונתקים שהיו מנת חלקם. הטיפול אמור לספק מוגנות לנפגע ולכל בין משפחה אחר. במשותף ניתן להתמודד עם המשבר ורגשות הבושה, הכעס, העצב והאשמה. להבדיל מטיפולים משפחתיים אחרים אנו נמנע מלפזר את האחריות בין חברי המשפחה ולכולם יהיה ברור מההתחלה מי האחראי (הפוגע) ומי השותפים ללקיחת האחריות (הורים)
בטיפול ננסה לזהות ולסלק את הסיבות שהובילו לפגיעה תוך בניה מחדש של היחסים וחווית המשפחה כמסגרת השתייכות מיטיבה.
