רקע: המכונים להתפתחות הילד מעניקים אבחון וטיפול לילדים עם לקויות התפתחותיות בגילאים הצעירים. המכונים מתאפיינים בעבודה של צוות רב מקצועי ,שנותן מענה רפואי, מוטורי, שפתי, פסיכולוגי וסוציאלי. אנשי הצוות נחשפים מדי יום לילדים צעירים הסובלים, מלקויות התפתחותיות חמורות, כגון אוטיזם, שיתוק מוחין, פיגור שכלי ותסמונות גנטיות. המפגש עם פגיעות קשה של תינוק או ילד צעיר, הקושי לקדמו נוטה לעורר במטפלים תחושות חזקות של חמלה, הזדהות ואמפתיה, חוסר אונים, לחץ וכאב. לצד זה, נדרשים לרגישות רבה במפגש עם הורים, שעשויים להגיב ב חרדה, אדישות, ניתוק, תובענות, כעס, או רגשות אשמה. חשיפה מתמשכת לסביבת עבודה זו עלולה לפגוע ברווחתו הפסיכולוגית של הצוות ולהוביל לשחיקה מקצועית הידועים כ-"תשישות עקב חמלה יתרה" (compassion fatigue).
מטרה קידום ושיפור יכולות ההתמודדות של הצוות עם מצבים מורכבים רגשית ביחסי מטפל-מטופל, לאחר ניסיון לא מוצלח עם הדרכה חיצונית, הוחלט לנסות גישה חדשה.
השיטה: הגישה מתבססת על קבוצת עמיתים על פי המודל של מייקל בלינט, אשר נמצא בשימוש בהכשרת רופאי משפחה להתמודדות עם מצבים מורכבים ביחסי רופא-חולה. גישה זו טרם יושמה במסגרת של מכון להתפתחות הילד ודרש התאמות ייחודיות. בקבוצות משתתפים רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ומזכירות רפואיות. לאחר שבע שנות התנסות, בחנו את תרומת הקבוצות לצוות הרב-מקצועי .
ממצאים: בהרצאה נתאר את אופן היישום של קבוצת העמיתים, תוך הדגשת ההתאמות הייחודיות ונדגים באמצעות הצגת מקרה. בנוסף, נציג את ממצאי המחקר ביחס לתרומת הקבוצות לאנשי הצוות, יחד עם האתגרים הייחודים שנמצאו ביישום מודל.
מסקנות והמלצות: ההשתתפות בקבוצת העמיתים יכולה לתרום באופן משמעותי לצוות הרב-מקצועי ותרומה זו באה לידי ביטוי בהיבטים שונים של העבודה. יישום המודל במסגרת קופת חולים מחייב התאמות ייחודיות.
