רציונל: השתלת כבד היא מההתערבויות הרפואיות המתקדמות ביותר, הדרך היחידה להצלת חיי ילד הנמצא באי ספיקת כבד סופנית. הכבד המושתל הוא מתורם זר או מהחי (בד"כ מהורה). ב"שניידר" מטופלים כ100 ילדים לאחר השתלת כבד. נוהל משרד הבריאות מבנה הליך מוקפד לאישור התרומה. מעבר לבדיקות הרפואיות והפסיכיאטריות, התורם נדרש לעבור גם הערכה פסיכוסוציאלית ע"י עובד סוציאלי. בהמשך, התרומה טעונה אישור של ועדת הערכה מקומית הכוללת גם עובד-סוציאלי.
התערבות: משנת 2015 דנו חברי הוועדה בשניידר ב22 מקרים של ילדים לגביהם נידרש דיון אתי לקבלת אישור תרומת כבד מבן משפחה. במפגש נוכחים ההורים התורמים והילד וכן אנשי מקצוע שונים: רופא, עו"ס, פסיכולוג, עו"ד ונציג ציבור. נוצר שיח פתוח ויעיל, אך גם רווי רגשות ומחשבות על הזכות לחיים, יחסי הורים ילדים, אלטרואיזם, אוטונומיה, פטרנליזם של החברה וגם על מגבלות הרפואה.
תוצאות: עשרים ושניים ילדים עברו השתלת כבד מהחי מאז החלה הוועדה לפעול בשניידר. ניתוח איכותני של מפגשי הוועדה מעלה שההורים רואים בוועדה שיאו של מהלך מטלטל, רצוף אכזבות וגם תקווה. המפגש מעניק להורים הכרה במתנת החיים שהם מקדישים לילדם והבנה בהליך המורכב שיש בו גם היבטים פסיכוסוציאליים ומשפחתיים. עבור חברי הוועדה, ההכרות הקרובה עם המשפחה ועם הצוות המטפל בבית החולים, בעיקר עם העוסקים בטיפול ומעקב אחר הילדים לפני ואחרי ההשתלה, מחזקת את הברית הטיפולית עם המשפחה ומעצימה את תחושת האחריות המקצועית והאישית.
סיכום ומסקנות: הדילמות האתיות הרבות העומדות בפני חברי הוועדה, בעיקר מאחר ומדובר בילדים, מחייבות, מעבר ללמידה של ההיבטים המשפטיים והרפואיים, גם מערך תומך לחברי הוועדה על-מנת שישכללו את תצורת המפגש עם ההורים באופן רגיש ויעיל ובמקביל יבחנו את תפיסותיהם הערכיות ותחושותיהם.
