המחקר מבקש לשפוך אור על הדילמות האתיות והמקצועיות אִתן מתמודד העובד הסוציאלי בארגוני סיעוד מופרטים, וללמוד מהעובדים עצמם מה תוכנן של דילמות אלו, וכן מה הם דרכי ההתמודדות והשיקולים המנחים אותם בעת הניסיון לפותרן. כתוצאה מהתפתחות ושינוי מדיניות הרווחה בשנים האחרונות, פועל העובד הסוציאלי כיום במבנה ארגוני חדש. תחום הסיעוד ומערכת השירותים הקהילתיים לזקנים בישראל הינה דוגמא מרכזית ליישום המבנה הארגוני החדש של השירותים הציבוריים בתחום הרווחה. ההתקשרות החוזית של המוסד לביטוח לאומי עם נותני השירותים, הנעשית באמצעות מכרזים, יצרה שוק תחרותי המדגיש ערכים כלכליים, כמו תועלת, רווח ואפקטיביות.
מחקר זה נערך בפרדיגמה איכותנית. במסגרתו ראיינתי שניים עשר עובדים סוציאליים בעלי גיל ממוצע 32 וותק מקצועי של 9 שנים בארגוני סיעוד מהמגזר העסקי.
ממצאי המחקר התמקדו בשלושה מישורים: מסרים גלויים וסמויים בהם משתמשים ארגוני הסיעוד על מנת להדגיש את חשיבות ההתנהלות הכלכלית, דילמות אתיות ומקצועיות איתן מתמודדים העובדים בארגוני הסיעוד בתוך מציאות זו ודרכי התמודדותם עם הדילמות האתיות והמקצועיות הקיימות בעבודתם וניתוחם לאור הספרות הקיימת.
הממצאים ממחישים מציאות חדשה ומורכבת בה מצוי העובד הסוציאלי המתבטאת לעתים בהתנגשות של אידיאולוגיות וערכים בין העובד הסוציאלי ומחויבותו ללקוח, מחויבותו להנהלת הארגון העסקי ומחויבותו לשמור על נוהלי המוסד לביטוח הלאומי. תחושות אלה גורמות לשחיקה אצל העובדים, המדווחים על חוסר מוטיבציה ותסכול בעבודה המופנה כלפי הגורמים המעורבים.
לפיכך, העלאת מודעות להשלכות המבנה הארגוני החדש ותמיכה בעובדים הסוציאליים המופרטים הנן משמעותיות וחשובות לקובעי המדיניות ולמנהלי הארגונים כאחד. הכרה בקיומו של הקושי תאפשר לארגוני הסיעוד לפתח עבור העובדים מענה מקצועי ומתאים בהתמודדותם עם הדילמות. בנוסף, ההכרה בכך תתרום לקובעי המדיניות בשאלת מגמות וצרכים בהכשרת עובדים סוציאליים העתידים להשתלב במגזר העסקי המתפתח.
